יש משהו ממש ממש חשוב שלא ציינתי בפוסט הקודם,
וזה שעשיתי לייזר בעיניים אחרי שנים שהיה לי מספר 11 (התחלתי בכיתה ב' עם מספר 3) וסוף סוף נפטרתי מהעדשות המעיקות והמשקפיים המכוערות.
אז כן, הייתה לי תקופה לא קלה - לא הייתי מסוגלת לשהות במקום שהיה בו טיפת אור במשך איזה שבוע,וההורים שלי כבר התעצבנו עליי שאני כל הזמן מכבה להם את האור במטבח.
וכן, היה קשה שמתנאלי בדיוק היה בטירונות ובקושי יכל לתמוך בי.
וזה כאב,וזה שרף,וזה ייאש.
אבל !! אני חופשיה
וזה משהו שמי שאין לו משקפיים בחיים לא יבין...