לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Fall To Pieces



Avatarכינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

מסע ישראלי מבראשית || צ'או במבינו


נתחיל מהנושא המרכזי בפוסט הזה ולדעתי הכי מעניין והכי חשוב כי הנושא השני הוא סתם נקודת סיום כזאת.

יצאתי לשבוע מסע מבראשית. בהתחלה הטיול התקצר בגלל עומס חום שהיה ביום ראשון (אם זאת הייתה הסיבה בכלל).

את היום הראשון של המסע התחלנו ביום שני, בדיוק לפני שבוע. הגענו ב-1:30 (כן, בלילה!) לחניון גדול כזה בגבעתיים

שתמיד יוצאים משם הסעות. ונסענו. הגענו למדבר והיה הר ששם נפלתי בירידה ממנו ונפצעתי ברגל וה"חובש" לא ידע

כ"כ מה לעשות. גיליתי על עצמי ברגע הזה שאני פייטרית לא קטנה בכלל! אח"כ התנדבנו בעמותה "אור לעיוור" מי שמכיר.

דיברנו עם אחד בן 50+ שלא היה עיוור אבל כנראה שהיו לו בעיות אחרות - אני אישית לא ראיתי שיש לו שום בעיות.

זה רק מוכיח מה דעות קדומות מסוגלות לעשות לאנשים. בקיצור, אני לא ארחיב את כל הטיול כי זה באמת חופר.

אני רק אגיד שבטיול הזה התחברתי לאנשים שלא דיברתי איתם בכלל קודם לכן והתחברתי עם עוד בנות וחיזקתי קשרים.

לפני הטיול ממש לא היה לי כוח לצאת, רציתי לעזוב את הארץ אחרי הצבא ולחיות באנגליה, לא דיברתי עם אנשים אחרים,

הרגשתי שאני לא ב"חבר'ה". עכשיו - אין מצב שאני יורדת מהארץ, התחברתי לארץ הזאת בצורה שאי אפשר לתאר אפילו,

התחברתי לילדים בצורה מפחידה וכשהייתי צריכה עזרה פתאום הושיטו לי יד ילדים שלא אמרתי להם שלום בבוקר.

אני שמחה שיצאתי לטיול הזה. ייאמר לזכות המדריכה - הייתה לי מדריכה באמת טובה והרגשתי שהיא מדריכה כי אכפת לה.

עכשיו אני מבינה למה קוראים לזה מסע ולא טיול.

 


 

ולנושא אחר - בטיול הזה הקדשתי זמן למחשבה על החיים שלי, עליו. והבנתי משהו, אני לא באמת אוהבת אותו.

אני יודעת שאהבתי. אבל עכשיו כבר לא. אני גם לא רואה אותי ואותו ביחד יותר. זה מצוין. עכשיו אני באמת יכולה

להגיד בלב שלם: צ'או במבינו.

 

Mrs. Creacure

נכתב על ידי , 23/3/2010 17:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחוקר המתמיד || יותר טוב. בהחלט יותר טוב. || בי"ס זה מוסד מדכא



 

 

לחוקר המתמיד שמחפש את הבלוג שלי כל יום ולא חושב על לשמור במועדפים או משהו.

אני לא יודעת מי אתה, אני אפילו לא יודעת אם מדובר בזכר או בנקבה, אני אכתוב את הקטע הזה

בלשון זכר רק מטעמי נוחות בלבד, אבל כמובן שזה מופנה לשני המינים ללא יוצא מן הכלל.

ובכן, אני לא יודעת מאיפה אתה יודע את השם של הבלוג שלי ולמה אתה כ"כ מתמיד בקריאה פה.

לא נראה לי שיש פה משהו שעוזר כאן במיוחד. אני לא יכולה לחשוב על מישהו שזה יכול לעניין אותו במיוחד.

אני לא מטוטמת ואני עוקבת כל הזמן אחר הסטיסטיקות לראות מאיפה נכנסו ומתי. לאחרונה שמתי

לב שאתה מחפש אותי הרבה פשוט בשם הבלוג. בהתחלה לא היה לי אכפת, אבל כשזה נהיה יומיומי

זה מתחיל להחשיד. אני אשמח אם תזדהה. אני מבטיחה שאני לא אכעס או משהו וזה אפילו יוריד לי

אבן מהלב, כי כרגע זה די מלחיץ שמישהו קורא לי כ"כ הרבה בבלוג.

 


 

עכשיו יותר טוב לי. למרות שהמצב בלימודים לא הכי מזהיר יש משהו שאומר לי שיהיה בסדר.

אני אפילו לא יודעת מהו, אבל תודה לאל שהוא קיים. אני חושבת שאולי מדובר בחברותיי האהובות

שיודעות תמיד להציב לי מול הפנים מראה בזמן הנכון ובמקום הנכון. תודה.

אני אפילו לא חושבת עליו כ"כ הרבה, פשוט כי המוח עסוק בכ"כ הרבה דברים אחרים.

מה שנקרא סדרי עדיפויות. וזה טוב. זה ממש טוב. בהתחשב שהוא לא צריך להיות בכלל בסדר הזה.

לאט לאט אני אצליח במשימה הזאת. אני יודעת שכן. מה שנקרא - מוטיבציה, רק חבל שאני משתמשת

במוטיבציה שלי בשביל דברים כאלה. נמאס לי כבר לשכוח. למה תמיד אני צריכה לשכוח? תמיד מתאכזבת.

 


 

כן, אני יודעת שזה טיפה באיחור, אבל לאחר 11 שנות לימודיי הגעתי למסקנה שבית ספר זה מוסד מדכא.

מדכא יצירתיות. מדכא חופש ביטוי. מדכא חופש. מדכא ביקורתיות. מדכא כישרונות בדברים שהם לא מתמטיקה. מדכא.

אני מוכנה לתת אפילו דוגמה מהיום, מלימודי התרגום שלי, המורה נתנה לנו בוחן שאמור כביכול לפתח יצירתיות.

אני מודה שכתבתי סיפור הזוי לחלוטין על כך למשל שילד מהכיתה שלי עובד בשב"כ ושהומלס נותן לחברה שלי כסף.

וכמה קיבלתי על היצרתיות שלי? 75. גזר הדין? יתר יצירתיות.

אני אתן אפילו עוד דוגמא, במבחן בהיסטוריה המורה ביקשה דוגמא לחסיד אומות עולם. כתבתי לה על דנמרק שב"יד ושם"

היא מוכרת כמדינה היחידה שמוגדרת כחסידת אומות עולם. ולמרות שנטעו עץ לכבוד מדינה זו, המורה לא קיבלה את התשובה

שלי בטענה שדמרק זה כללי מדי ושהיא רצתה דוגמא על בן אדם אחד. אני מאוד מצטערת מורתי המורבעת והמקובעת היקרה,

אבל אם כתוב בשאלה לכתוב על חסיד אומות עולם הרי שמותר לי לכתוב על כל חסיד אומות עולם שלמדנו עליו. אומנם לא למדנו

על דנמרק בהקשר הזה אבל זה שילוב של ידע כללי ולימודי ההיסטוריה, לדעתי אפילו מגיע לי בונוס על יצירתיות. אבל לא.

בבית ספרנו היקר אין מקום ליצירתיות. הרי תנסו אתם להיות יצירתיות כשכולם לבושים אותו הדבר ואם רוצים ממש להשתולל

אפשר לבוא עם מכנס יפה, כמובן שלא קצר מדי, נמוך מדי, ג'ינסי מדי, או בקיצור - תבואו עם המכנסיים של המנהלת וזהו.

 

Mrs. Creasure המדוכאת יצירתית


 

נכתב על ידי , 5/3/2010 22:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,455
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMrs.Creature אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mrs.Creature ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)