| 8/2008
ווליום כנרת 2008- כוכב נולד אש[:
אז זהו, כוכב נולד בווליום כנרת 2008 והוא ללא ספק: ישראל בר און.
פתיחה מרשימה ביותר. ההמשך? אממ...
פרטים:
ליבי כבש אותי בביצוע שלו ל"סיון" של יגאל בשן כמה תכניות קודם לכן.
ציפיתי ממנו להופעה מפוצצת בווליום, עם כל האנרגיה שהוא יודע להוציא.
מילה אחת? אכזבה.
לא יודע מה השופטים מצאו בביצוע סולו שכלכך החמיאו.
לי
זה לא עשה את זה. כנראה שהיה בטוח בזכיה שלו יותר מדי, אחרת היה מוציא
מעצמו את מה שעשה בכל העונה שגרם לי לעקוב אחרי ההתקדמות שלו.
הביצוע של כרמל היה פיצוץ, פשוט יפה. כל מילה מיותרת.
השיר של ישראל, אני חייב להצדיע לבחור הזה,
"תעשה לי ילד" קראה מאחור ילדה בת 15 ואז שאלתי אותה אם תיקח אחריות על לא
לישון בלילות, בייביסיטרים, הרשמה לגנים/בית ספר/אוניברסיטה בילויים עד
אור הבוקר "אימא זה" "אימא, לא" מה את צריכה את זה? אבל כמובן, היא לא שמעה כלום אז מצאתי את עצמי שוב במונולוג סוחף ובמחשבות פילוסופיות שאף אחד לא הקליט ואני יכול להכחיש [כנראה שכבר לא אה?|:]
מרינה מקסימיליאן- סוכריה- בלומין,
מדהימה.
לראות אותה היתה חוויה גדולה, היא... איך לתאר את זה... גדולה מהחיים.
נינט טייב, מה עוד לא נאמר עליה?
שהיא דלוקה אש על ליבי בירן? זה רק אני רואה את זה? :S
מעיין חג'בי היתה הפייבוריטית שלי יותר מכרמל אקמן, רציתי לראות אותה בין ה3. בקטנה- מעיין? את תמיד תהי הפייבוריטית שלי מכולן שם
אבל ללא ספק, שיא הערב [חוץ מרגע ההכרזה, חכו עוד לא הגעתי לשם] היתה ההופעה של ה-מלכה, של ה-דיווה, של אחת הזמרות שאני הכי הכי מעריץ בארץ:
ריטה.
הייתי
בין השורות הראשונים, כל האנרגיה הזאת כשהיא רק עלתה לבמה, כשרק פתחה את
הפה, כשהסתובבה עם המיקרופון בטבעיות של הממלכה המוכרת לה,
באותה שניה 'התעוררתי', פשוט שרתי וקפצתי וזה משו שרק אמנים מהשורה הראשונה יכולים לגרום.
ועכשיו אתנחתא,
אתם יודעים, זה כיף לא נורמלי להיות בשורות הראשונות, עזבו את זה שצריך להיות שם מוקדם וכמה שעות קודם, להתייבש, להזיע,
לסבול את האורות האלה- שבטלויזיה יכול להיות מאוד יפה, אבל שמעוו, זה חום לא נורמלי! בנוסף לחום הרגיל שכבר היה שם.
ידידות שהיו איתי הרימו כוס יין יחד עם ישראל, הבנות האחרות שהיו מאחוריי ומלפניי דרשו ילד מליבי. ואני? אני רק רציתי לשתות מים
בקשר לדואטים, התאכזבתי פי 3
הדואט
של בועז וכרמל נשמע לי כמו לקוח מחפלה מיזרחית שמקפיצה אנשים על שולחנות
ומפיות בריקוד בטן עם ה"וואו" ויאללה והופה, מה זה? החתונה של קובי פרץ לא
היתה כבר מזמן? ואל תטעו, לא שיש לי משו נגד חפלות, כאשכנזי,ברוב חטאיי
הרבים, אני לא פוסל שום סגנון מוזיקה [חוץ מאופרה] אבל זה "כוכב נולד" [הלו? ממתינה] נו, טוב... בועז עדיין לא נחת מהאירוויזיון כנראה.
של ישראל, היה נחמד אם כי, היה עדיף אם היה בוחר שיר אחר של אביב, ויש לו מבחר גדול שאחד מהם בטוח היה מחמיא לו.
ומי לעזאזל היה אחראי לליהוק והחיבור בין השניים? 0ם
בקשר לליבי ונינט,
טוב, נינט תמיד מצילה את המצב וליבי נתן את שלו. לא יצאתי מכליי, אבל בסדר.
היתה את ההופעה של הלהקה "פאנק יו", היה חזק, קולה-כבוד להם.
מעיין חמדתי המקסימה, גם שרה והלב שלי החסיר פעימה כמו כל פעם בעונה שהיא שרה. חבל לא היתה בגמר...
בכלל, היה נחמד ביותר לראות את כל הנבחרת שעקבתי אחריה בכל העונה [וזה נדיר שתכלס עקבתי אחרי משו בטלויזיה] ולהסתכל עליהם מקרוב.
היה מטורף, הפקה מעולה.
כל
הזמן יכלתי לקרוא על ליבי שהוא כבר לקח את העונה, שהוא זכה. ליבי היה עם
ליבי בביצוע של סיון שד"א, יש לי סנטימנטים לשיר הזה ובגלל זה כבש אותו עם
קאבר אחד היפים ליגאל בשן. וציפיתי, ציפיתי ממנו לאנרגיות כמו שידע לתת
בכל העונה, להתחלה שקטה ואז את כל כולו עם הגיטרה.
זה לא קרה על הבמה
בווליום. יכול להיות שאין לי אוזן מוזיקלית כמו של השופטים, אבל הביצוע
שלו לשימי תבורי, היה זייפני ובכייני באופן שגרם לי לרצות שזה כבר ייגמר
וצביקה ישים קץ לעינוי.
אפרופו דוריטוס [בע] צביקה, ואני מדבר על הדר,
מקרוב הוא נראה יותר גרוע.
חח סתם,
באמת.
לא, עכשיו רציני.
הוא מנחה מכל הלב, רואים את זה ואין ספק שהוא הוביל 6 עונות בכבוד רב. "איזה חמוד" [הייתי חייב].
ואז רגע ההכרזה,
כשכולם היו בטוחים בזכייתו של ליבי, "הנסיך" הכינוי שלה זכה מהשופטים, אני, גם במסנגר כתבתי [בפחד לחיי ותיכף תבינו]:
"אז מי אני חושב שיזכה? ישראל [או ליבי]". מיד הוספתי ליבי בסוגריים כדי שלא יסקלו אותי באבנים מעריצי הכפר סבאי [ ]
יש משו בישראל שכבש
ועשה משו שם בלב. הסיפור האישי שלו תרם, אם אפשר להגיד את זה, לזכיה שלו.
הצניעות הזאת וזה שהוא באמת היחיד שהלך עם האמת שלו, בחר בשירים שהתעקש
לשיר אותם למרות שייעצו לו אחרת.
שר מול 40 אלף איש, את שיר האודישנים שלו, הלך על כל הקופה, וזכה בכל פרוטה.
אז ישראל,
קולה כבוד, היית ראוי.
סחטיין, אפילו אני מצאתי את עצמי שר איתך ת'שיר 
ורגע לפני סיום,
דיברתי על שיאים? קחו עוד אחד לאוסף.
ואיך קוראים לשיא הזה?
לינוי בר-ג-פ-א-א-א-א-א-א-ןןןןןןןןןןןן
[נרגעתי]
כמה שניסיתי להתקרב אליה כשראיינה את הפיינליסטים.
הגעתי לשם בדם יזע ודמעות, טוב רק זיעה- ורק לכמה דקות- היא פשוט מטריפה 
איך נסכם את הערב?
היה טוב וטוב שהיה.
לצופה שכל סוג תכנית כזאת גורמת לו למחשבות על זריקת הטלויזיה מדירתו - עונה מצוינת ומעניינת.
ישראל, ליבי, כרמל ווליום כנרת 2008
ועכשיו חזרה לישרא,
השיר
האחרון שכתבתי היה מכאב אישי, לא רציתי שתשאלו שאלות כי זה עדיין אישי,
כתבתי שיר ורציתי רק כרגיל דיעות על איך הוא כתוב, לא יותר. אני לא אוהב
לדבר על מה שקורה לי ולפעמים מעדיף לשמור את חיי האישיים מחוץ לבלוג.
לפעמים
אני משתף וטוב לי כשאני משתף, טוב לי כי יש לי איכות קוראים שלא תבייש אף
בלוגר ואני חולה עליכם, באמת, אתם מקור ההשראה שלי להכל ובלעדיכם, מזמן
כבר הייתי סוגר פה, כי זה היה אמור להיות בלוג אישי ואז מרגע לרגע הצטרפו
קוראים נוספים וקבועים וזה כבר הפך למשו גדול יותר שלא תמיד קל להיות עקבי
בתגובות לכם ואצלכם אחרכך בבלוג.
כמו שמישי או יותר נכון יותר ממישי אחת, שאלו אותי: איך אתה עושה את זה? מגיב לכל אחד וגם בבלוג האישי שלהם? זה לא מעייף?
תשובתי היתה וכל הזמן תהיה: כשאוהבים מה שעושים, העייפות הזאת משתלמת.
אני רוצה להגיד תודה לכל אלה שכיבדו את הבקשה שלי ולא הגיבו למאחורי השורות בשיר האחרון ורק הגיבו עליו כשיר בלבד.
לכל אלה שאמרו את דעתם על השיר ולכל אלה שהרחיבו יותר באימייל, מאחורי הקלעים של הבלוג.
מעריך את זה מאוד.
מה שלומי בימים אלה?
משתפר, אני עדיין בונה את עצמי מחדש.
חוויתי נפילה, לא מדבר אחד ולא בגלל בן אדם אחד, אלא הכל ביחד. והנפילה קצת הכאיבה לי. היתי צריך להתנתק קצת.
יש מצב אני מתכנן טיסה אבל בשום אופן אל תחשבו שאני אנטוש כאן. נה, לא יקרה.
מרגיש חלש אבל הכוח חוזר אליי, לאט לאט.
אני חייב לצטט תגובה אחת שעשתה לי את זה מבין שלל התגובות המדהימות שהשארתם לי בזמן שלא הייתי כאן:
-I’m Not Okay- ;(האתר שלי)
, 22:10 25/8/2008:
מחר ווליום.
תצא, תשכח, תברח, תשאר, תהיה, תעלם.
תשכח לרגע מהחיים האלה.
קח את זה כפסק זמן מהחיים.
תתחדש.
תנשום את הלחות ,את הכנרת.
תתן למחשבות חופש, אל תכלא אותן בפנים.
והכי חשוב, תהנה.
אתה לא לבד.
תודה לך 
חזרתי עם הרבה מאוד חשק לכתיבה, רעב מלא למילים, לשורות, לתמונה שמסכמת הכל.
הבלוג יחזור למתכונתו הרגילה, כבר בימים הקרובים עם שיר חדש שלי.
אני עדיין מותש פיזית ונפשית אבל אחזור לעצמי בקרוב.
אני אענה לכל התגובות מהפוסטים הקודמים ואבקר אצל כל אחד מכם [שוב מסייג את המילה "כל," כי זה מופנה רק לקוראים האמיתיים שמביניכם]
אל תכעסו אם זה ייקח הרבה זמן, אני ממש משתדל.
כמו כן, ההמלצות לבלוגים, יהיה פיצוי על 2 פוסטים שבהם לא המלצתי- הבטחה.
בנוגע לתחרות "התגלית של רויאל"- זה עדיין רלוונטי.
יש
לכם זמן להירשם פה כמנויים ואז להתמודד לתואר שיביא את הקטע הזוכה לפירסום
פה בבלוג שלי למשך 3 ימים יחד עם קישור לבלוגר- כל השאלות והפרטים- בבלוג
התחרות או/ו במייל שלי.
זה הכל לבינתיים- נראה לי,
עד לעריכה או לפוסט הבאים,
התגעגעתי אליכם מאוד,
שמור
   
ב
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
