מתאכזבת לגלות חברות נוספת, מזוייפת.
נותנת צ'אנס להתחלות, אבל שוב נאנחת,
מתעייפת.

כל יום שמגיע, בשבילה זה התמודדות.
מתבוננת לרקיע ומתנשפת בכבדות.
כמו עכשיו, כך גם אז בילדות,
מנסה לעלות שלב
אך מבינה שזה עדיין לא פשוט...


את השיר הזה כתבתי למישהי שביקשה ממני במייל.

מאז שהיא מכירה את עצמה, היא לא היתה מקובלת, מכיתה א' ועד עכשיו [נערה צעירה], יש לציין שהיא נמצאת כבר במסגרת שניה מאז.
כל פעם שהיא מנסה להתקרב, היא מתאכזבת לגלות צד מכוער בצד השני, שגובר על הצד האדיב שבו, שלא רוצה להיות איתה.
היא זורקת השערות לסיבה למה זה כך ["אולי בגלל שאני לא יפה מספיק? או שסתם, בא להם להיות רעים אליי"].
היא לא פגעה באיש והיא יכולה להיות מאוד נאמנה וחברותית, אבל אף אחד, חוץ מחברה אחת שכבר לא איתה, לא נותן לה את הצ'אנס להוכיח.
היא מעידה על עצמה שהיא לא יציבה, כמו שפעם היתה, שזה אומר, שהיא תוקפת מילולית או פיזית את מי שמציק/מעצבן אותה.
בד"כ, היא יושבת לבד בהפסקות, קוראת ספר ומקווה שיעברו לידה והיא תוכל להשתחל לשיחה שלהם.

מילה שלי,
תופעת ה"מקובלות" היא לצערי, מאוד נפוצה בגילאים האלה של גיל העשרה.
יש הרבה שפוסלים אחרים על פי מראה ועל שטויות.
במקום לנסות להתקרב ולהכיר יותר וכך להיות מופתעים שזה שהתרחקו ממנו כלכך, הפך לחבר הכי טוב, לאיש הסוד הכי נאמן,
נוטים ישר לסמן אותו כמטרה נייחת לצחוק עליו, להרחיק אותו מהחברה ובעצם להחרים בן אדם שלא עשה להם שום דבר רע.

הבנתי מהמייל שלך, שלמרות אכזבה אחר אכזבה שמגיעה אלייך, את ממשיכה לנסות ולהתחבר.
מנסה שיכירו אותך יותר טוב ויחבקו אותך לתוך המסגרת החברתית שלהם.
ובאמת, מגיע לך כל הכבוד על זה.
כל הכבוד שאת לא מתייאשת וכן חותרת להכרה מאנשים.
ועם כל זה, אני בטוח שזה לא קל ודי מתיש.
כתבת גם שנעשית תוקפנית בתגובותייך לכאלה שמציקים ומעצבנים אותך,
אני לא מתפלא, זה הך טבעי שתרצי להגן על עצמך מטפשותם של אחרים.
אני לא מעודד אלימות אבל גם לא מעודד את המשפט "אם נותנים לך סטירה, תן להם גם את הלחי השניה"

נסי למצוא מכנים משותפים, תזמיני חברה אלייך לבית ומשם לנסות להתחבר אליה טוב יותר, בלי הפרעות של כאלה שינסו להרוס ולקלקל.
תענייני אותה בתחביבים שלך, תעשו ביחד דברים.
אני לא אתן דוגמאות לבילויים משותפים כי לכל אחד יש את המועדפים שלו, אז תמצאי את שלך ולאט לאט, הקשר יתחזק ואולי ימגנט עוד חברה למעגל שלכן.
קשרי חברות הם מאוד חשובים. גם אם קשה לייצר אותן, אסור להתייאש.
כי ייאוש הוא האויב הכי גדול של ההצלחה. בכל תחום בחיים.

בהצלחה!

*גם אם אין לכם בלוג, אתם יכולים להירשם כמנויים*
איך נרשמים: מתחת ל"מצב רוח כרגע,"[בתחילת הרשימות] יש מלבן ריק.
מלאו אותו עם כתובת המייל שלכם ואז לחצו מתחת על "הצטרף כמנוי".

זה הכל לבינתיים!
תודה רבה רבה לכל מי שהצביע לי בתחרות "בלוגר השנה" של "מעריב לנוער"!
התוצאות יפורסמו בגיליון הבא שלהם בתאריך 10/2



אני אבקר ואגיב גם אצלכם, כמו תמיד. DONE
ייתכן שחזרתי לטבלת הפעילים?

*גלעד שליט נמצא בשבי כבר: 1,319 ימים.*

שמור     בטל

שמור    

שמור