לא קל לשרת בצה"ל. אני לא מתיימרת להיות קרבית, ממש לא. אבל פתאום כולם מסביבך חיילים, וכל התחממות הכי קטנה בגזרה שייכת גם אליי. לכל הסובבים אותי. לחברים. וכן זה די מלחיץ.

אז אני חיילת בצה"ל. עם מדים יפים של חיל האוויר. אי שם בבסיס ליד אילת. וכמה רע ורחוק שזה ישמע, זה בסיס אדיר והכי כיף לי שם בעולם. אחלה אנשים בכל מקום, חוץ מבמטבח. שהיחיד שאני מסתדרת איתו ה אנטולי וזה כי הוא חולה עליי.. :)

הדבר היחידי שמבאס בבסיס זה שאין שוקו בשקית בחדר אוכל. עכשיו עקרונית לא אכפת לי לקנות בשקם, אבל גם שם בד"כ אין.. :(

ולנו את אמרת שזה נגמר

משהכרנו ככה זה נשאר

איך אמא אדמה לא מפייסת בין בניה

והם לא ימכרו אותה לזר

עוד מעט יש לי יומולדת. :P וכבר יש לי רשימה שלמה של דברים שאני רוצה.. כמו דיוידי חדש ופלאפון חדש וכפכף של טבע נאות וטלפון אחר לחדר ואולסטאר חומות. ושרשרת מזהב של מגן-דוד שתשמור עליי. כי זאת שמלי קנתה לי עושה לי גירוי ופצעים.

בקיצור יש הרבה שאני רוצה. אני הולכת לבלות את היומולדת שלי בבסיס. בזמן שכל המשפחה מורחבת לי מצד אמא תהיה בבר מצווה של בן דוד שלי.. כמה עצוב. אגב בזמן שאני אהיה בבסיס ואבלה יומולדת לא משהו אני אהיה גם בטקס לזכר רבין. זה להשלמת ההרגשה הכללית.

מה בקסמך מה בעברך

שכה רבים עפר לעפרך

שבו בנים שבו לגבולך

מתפללים חרש לשלומך

ארץ אהובה

זה מתחיל לחזור אליי. ולא טוב לי. קיבינימאט מה היה בך? כי אני לא זוכרת שומדבר טוב.

ומה הסיפור שלך? למה אתה א עונה לי? אתה מתכוון להתקשר בפסח ולשאול מה איתי? תחסוך ממני את המאמץ של לענות לך ולעצמך את הבייבי סטייל. זה לא מרשים אותי במיוחד. אפילו בכלל לא.

נמאס לי מכל הרגשות האלה ובא לי להתנתק מכל זה. שכחתי איך זה להרגיש כלום. ואני רוצה להזכר. באמת שזה לא עושה לי טוב.

ולנו את אמרת שזה נגמר

משהכרנו ככה זה נשאר

איך אמא אדמה לא מפייסת בין בניה

והם לא ימכרו אותה לזר

"גם אני בניתי סביבי חומות הגנה

ולא הייתי אני עד שכאב לי

והסתכלתי לעצמי בעיניים.

ועכשיו, אני מרגיש" :/

שבוע טוב. (מחר אילת.)