יחפה...

אף אחד לא יגדיר לי את החופש שלי.."

היום אני במצב רוח:

בא לי לחנוק אותם אחד אחד.

בא לי לצרוח עליהם עד שייגמר לי הקול.

בבא לי להיעלם מהבית הזה לתקופה בלתי מוגבלת.

עד שכולם ייצאו מהמצברוח המגעיל הזה שלהם.

עד האחיות הסתומות שלי יפסיקו להתנהג כמו כלבות.

עד שהם יפסיקו להיות מגעילים ולחשוב שבחיוך הכי קטן זה עובר לי.

עד שהם יתחילו לנהל חיים משלהם ושיבואו לפה רק פעם בשבוע.

עד שאני לפחות אתגעגע למישהו מהם.

כי בנתיים, מבחינתי, הם יכולים לעבור לגור באיזה חור בהודו.

אני נשמעת מטומטמת.

אבל אני פשוט מתחרפנת פה!

אני יוצאת ונהנית

ואז חוזרת הביתה ושמה על עצמי את הפרצוף הכי מעפן שאני יכולה.

11 שנה הבחורה הזאת ישבה על התחת שלה ולא הזיזה אצבע.

ופתאום שהיא מחליטה שבא לה לעשות משהו כל העולם צריך לדעת כמה זה לא פייר שרק היא עושה.

באה וצועקת כאילו אני חייבת לה משהו.

חתיכת פוסטמהההההההההה!!!

אם יש בנאדם שאני פשוט לא סובלת במשפחה הזאת, זה אותה.

לא משנה מה היה לי ולא משנה עם מי,

תמיד היא התערבה ותמיד היא הביעה את הדעה שלה.

את מי מעניין המ את חושבת בכלל???!

כ"כ מתנשאת שבא לי להקיא. "אני לא חושבת שאתן עושות את זה כמו שצריך. נשב על זה ונחליט ביחד"

כאילו שאפשר להחליט על משהו "ביחד" כשאנחנו איתה.

זה מה שה-י-א מחליטה.

האחות המושלמת. שעושה מה שכל אחד היה רוצה לעשות.

שנשואה למי שכל אחת הייתה רוצה להתחתן איתו.

עם השיער היפה, הבגדים היפים, הבית היפה.

מתה עליך, אחותי הגדולה!

פרקתי עצבים, וזה אפילו לא מתקרב לכל מה שיש לי להגיד.

ביום שאני אפתח עליה את הפה שלי ולא אפחד מהתגובה שלה או של ההורים שלי אני פשוט לא אוכל לסתום את הפה.

ערב טוב שיהיה לכם.

שלי יהיה מעולה.

בזה אתם יכולים להיות בטוחים.