אני נמשכת לבנים שקטים.

משום מה החלטתי שהם הכי טובים.

הכי מורכבים, שאני רוצה לפענח אותם, שיהיה מעניין בקשר.

כבר הבנתי שזה לא באמת נכון.

אבל עדיין, אני נמשכת לבנים שקטים.

אני נמשכת לבנים עצובים.

אני רוצה לשמח אותם, להדביק אותם באופטימיות הלא ברורה שלי.

אני רוצה שיהיה להם טוב, ובשביל זה אני מוכנה להקריב הרבה.

כבר הבנתי שזה לא באמת עובד ככה.

אבל עדיין, אני נמשכת לבנים עצובים.

אני נמשכת לבנים שונים.

כי אני לא רוצה סתם אחד, אני רוצה מיוחד.

אם זה לטוב ואם זה לרע.

כבר הבנתי שזה בעיקר לרע.

אבל עדיין

שהוא עבר לידי, הסתכל לי יש בעיניים במבט הזה שלו

אני חושבת ששמעתי את הלב שלי נסדק.