מלאך עשוי ללא חת,

לא נותרו לי מילים

כל תיאור נוסף הוא חטא.

מעשייה בשלושה לבבות

היה היה זה סיפורה של ילדה

יפה ותמימה לה שתי צמות,

קלה ורכה עודנה, וכשמחייכת

חושפת הייתה גם שתי גומות.

כוונות רק טובות לה היו לילדה,

בכל שנותיה בנפש חיה לא פגעה;

אך עד אותו הלילה אף אחד לא ידעה

כשלפתע, בפח שנטמן לה נפלה...

הסיפור הוא ישן והסוף גם ידוע,

ועד שחזרה לא שעה לא שבוע;

לא ידעה שקורבן הוא, מחפש מחסה

ולא חשב, כנראה, לאחר מעשה.

והיה זה סיפורם של שלושת הלבבות השבורים.

פרק א'

בתום חמש השנים שחתם הקורבן

בסימן אכזבה, קהות חושים, רחמים ואובדן

היה שם לו למטרה, תת-תודעתו

למצוא מנוח לכל אשר רוחש בליבו.

היה מחל בחיפוש אחר תשובות חדשות,

ובין זה לזה היה נתקל בצברים של חידות

האמת היא, או שמא בדיה

בין הרגש, ובין המחשבה?

וכשהיה הצורך הישן-נושן עולה

בהתערבותו של אותו גורם נעלה,

היה פוגש הוא לפתע באיש

אותו האיש, שלעולם

אינו מרגיש.

פרק ב'

לרגע נעתקה נשימתו

ונשכחה ממנו התודעה,

בים של זהב

וירוק של חידה.

התמימות משקרת

ותורתה גלומה,

הצחוק מרפא

והמבטים עד דממה

העור, עוד צרוב

מהנגיעה האחרונה;

הקלילות משכרת

והצחוק כבר חודר,

וכמעט באותו רגע ידע

שלא יהיה לו אחר,

אחוז בי עכשיו כי נשימתי נעתקת

הוא אמר, ופינה

מקום לנשימה מאוחרת. 

פרק ג'

אולי רק בעוד שנים מספר / לא אחר מאשר אותו הלב שנשבר,

רקום מחדש יימצא בשדה / מוכן ומזומן כל אימת שירצה.

מבין תפריו הדקים ואיחויו המרושל / היה דורש לו אדון, למשל

גם אם אותו הקורבן או אפילו האיש / אותו האיש, שאין זו

דרכו - להרגיש. / והיה ומצא את מקומו בעולם,

ויגד, כי טוב לו לבדו מכולם / הרי זהו הסיפור שתם, תם ואינו

נשלם.