מאז ומתמיד שנאתי את הקיץ. אם בגלל שאני פשוט מעדיף את הקור, או כי אני מתעב את החום בכל מאודי.

כשהיית קטן, הייתי הולך בכל שבת לים. שנאתי את זה. אבל מי אני שאגיד לא לגישה חופשית לארטיקים וצ'יפס? הייתי הולך ומשתזף לי כמו נמלה קטנה ומפגרת עם תחת של עקרת בית. (כן, זה אמנם נשמע דימוי מפגר, אבל ראיתם פעם עד כמה שחורה הנווטת?)

אתם מבינים, בילדות הכל היה שונה. להשתזף היה דבר מגניב. לשבת תחת הכדור הלוהט, לקבל צבע משהו בן זונה, לקלוט קרינה שתהרוג אותך ביום מן הימים... אחח. היו זמנים.

והיום? אני בקושי רוצה ללכת לבריכה עם כל הכיתה כי אולי חס וחלילה אשתזף קצת.

ולכן, אני הולך לקרוא ספר. בתוך בריכה מקורה. עם שומרי ראש שחורים לובשי שחור מסביבי, שיספגו את כל הקרינה שעלולה לחדור אליי.

בכל מקרה, אני רוצה לשבור לכם כמה מיתוסים לגבי הסיבות שאני לא רוצה לבוא מחר לבריכה.

והן:

1. אם תכנס לי טיפה של מים לאוזן הסיכוי שלי לעבור עוד ניתוח בחודש הקרוב יעלה ב, כאילו, 50%

2. בילדותי הייתי פאג קטן שלא ידע לשחות, דבר שגרם לי לטבוע בתדירות די גבוהה [=טראומות קלות]

3. כולם חשבו שאני מנסה להצחיק אותם. כשטבעתי. [=טראומות קלות]

4. כניסה למים עמוקים מזכירה לי את מדריך השחייה שלי בכיתה ה',  שהיה פדופיל שעיר [=טראומות קשות]

5. כל הקטע עם השיזוף

6. שברתי את הזרת בבריכה

7. רוב אוכלוסיית ימית 2000 הם אלפי ילדי בעלי מנת משכל של פג שמטרתם היא לזהם בריכות עם שתן

8. בסעיף הקודם כללתי גם את שאר השכבה שלנו

9. אין לי מה ללבוש

10. אני לא יכול ללבוש חצאית

אגב חצאיות, די שכחתי לפרסם פוסט תמונות לפני.. שבועיים בערך, מהיום שבו הייתי מעודדת בטורניר הכדורגל.

אז הנה זה מגיע.

אתם יודעים שלפני שבועיים בערך עודדתי את הבנים בטורניר כדורגל??

[כולם ביחד: "לא!"]

אז אני אספר לכם!

לפני שבועיים בערך עודדתי את הבנים בטורניר כדורגל.

והנה תמונות. [בבקשה, בבקשה, תתעלמו מהפרצופים. אני לא באמת כזה פג תמיד, אני פשוט.. לא רגיל לבוא לבית ספר עם חצאית ופונפונים]

אני, בבוקר, עייף כהרגלי.

אני, בבוקר, אחרי שיפוץ כללי מדהים. נראה מטריד ביותר. [למה אף אחד לא הביא לי מסרק או מראה?!?!? אחןדגכחןדגכחךדגכחל!!! יכולתי לעשות את זה נורמלי יותר, הרגתם לי את השיער.]

[ואני גם קצת אדום, אם אתם שמים לב]

אנשים מלטפים לי את התחת. הגב יצא מפחיד.

נחשו מי. [אופיר דיבב את זה הכי טוב: ""שקד תגידי את האמת,מי יותר כוסית,אני או את?"<בטח שמתן!>"]

על המגרש. ברקע: דנה מנסה לחקות את "הצעקה" של אדוארד מונק

שקד מחוררת אותי.

אני מחורר את העיניים שלכם על ידי החיוך הכי קריפי בעולם.

יורם.. מצלם אותי.

אם ממש בא לכם עוד, אתם מוזמנים לצרף אותי למסנג'ר. הסבירות שאני אמחק אתכם אחרי שבוע היא 95%, אז אולי כדאי שתשקלו את זה קודם.

בזמן האחרון אין לי כוח לאגור לכם אייטמים, אז אני די כותב על אחד-שניים-שלושה נושאים בכל פוסט. מה אתם מעדיפים?

כנראה שבחופש זה ישתנה, פשוט ממש אין לי כוח לכלום בשבועות האחרונים וכו' וכו'.

מי ייתן וכולנו נפריש קקי דו מימדי,

מתן