["כמה" זהו מונח יחסי, כמובן.]

אחותי חגגה 21 [או 22. או 23. 24?] לפני כמה שבועות. מאחר וכבר את כל המתנות שהיא רצתה היא השיגה בעזרת כרטיס האשראי של אבא [שכרגע יותר מגוהץ מהחולצה שהכריחו אותי ללבוש בבר מצווה, זה מה], נאלצנו להשתמש בכוח הדמיון ולהכין מתנה מקורית.

כמובן שהשארתי את זה לאמא.

התוצאה: זר ממתקים עילג אך עם זאת חינני במיוחד בשלל צבעים ואוטיזם.

התוצאות האמיתיות: שיבוטים מחרידים של דמויות מדיסני.

"תתקרבו..."

היה אנימהוליק. שזה, למי שלא יודע, כנס אנימה שבו מתן משלם 40 שקל [+25 לרכבת+סושי עילג+שתייה, כי אני לא באמת קונה שום דבר אחר] בשביל לראות את נסטיה מסתובבת בין דוכני המנגות עם מבט תאוותני-רצחני בעיניים.

היה נחמד, גרם לי לעשות a lot of thinking משום מה, אבל אני לא רוצה לשעמם אתכם למוות אז אני לא.

באותו היום של אנימהוליק קבענו להפגש בשמונה וחצי איפשהו. התעוררתי בשמונה. התארגנתי בערך באותה המהירות שבה [ופה אני מדלג על בדיחה מיותרת. טרילילי-הופ*], ואז קלטתי שהשעה בכלל 6. איך עשיתי את זה? אין לי מושג, אבל מה שבטוח זה שיש לי נטייה רצינית לדמיין שעות בפלאפון בכל פעם שאני צריך לקום מוקדם.

נפגשנו אני, רבי שלמה אחשוורוש פלופלה פורנו ונסטיה. דילגנו בחינניות לעבר תחנת הרכבת [שהייתה בערך 10 קילומטר משם] במטרה לתפוס את הקו של.. מתישהו. במהלך הדרך הלחות והחום הכניעו אותנו [הכנס פריים של אוטובוסים ממוזגים נוסעים בשלווה], אבל שלי לא רצתה לנסוע באוטובוס. אחרי בערך חצי שעה והרבה ריצות קצרות הגענו לתחנת הרכבת, שבה התברר לנו שפספסנו את הקו שלנו. חיכינו עוד שעה מתחת לגגונים הקטנים ברציפים, והסתכלנו על הרכבת הממוזגת והנוחה להפליא שלנו. בלי להכנס עליה. אין לי מושג למה.

למען האמת, לא עשיתי או קניתי שם שום דבר משמעותי, חוץ מאולי לראות את תחרות הטריוויה ותחרות הקוספליי [אם ממש משעמם לכם ובא לכם לראות את אחד הדברים הכי חמודים בעולם, כנסו ליוטוב ותחפשו את הקאסט של לאקי סטאר] ולישון [בכל מקום אפשרי. רק למה לעזאזל היו שם מזרונים עם כריות?].

הפתיחה המדהימה של הטריוויה.

[יש לי עוד הרבה תמונות. לפרסם?]

*אני חושב שלקחתי את זה מאיזה בלוג.

קילחתי את פוקי!

בשעה טובה, השרמוטה הקטנה הסכימה להכנס למקלחת. אני משער שגם היא התחילה להגעל מעצמה.

אני אמנע מלספר על המאבקים הנוראיים שבהם היא משפריצה הרבה מים עליי ועל המכנסיים והתחתונים הלבנים שלי, ואעבור לתמונה:

והנה גברת שרמוטה'לה שלנו אחרי המקלחת:

הו-כה-פלאפי.

[עריכה: אני שומע את אמא שלי מקלחת אותה גם עכשיו.

אמא: "לאא אל תברחי לי י'חראית!!!" [איזה שובבה את, אמא]

חתולה: "מיאו! מיאו!~"

אמא: "תגידי תודה ותסתמי!"

חתולה: "תודה! מיאו!~"]

ואחרון האירועים, העדכני ביותר [יאי! סדר כרונולוגי!], כנס הרוסים הבינלאומי.

זאת אומרת.. המשפחה של שו+אלפי רוסים אקראיים עשו מסיבה והיא הזמינה אותי.

היה מאוד כיף. ואני מתכוון למאוד בתור מאוד מאוד ולא בתור מאוד חח אני ציני מתוחכם. אני לא יודע אם הייתה זו השמפניה שהביאו לנו בתחילת הערב, אבל משהו בהחלט שיחרר אותי ונתן לי... לרקוד. לא רקדתי כבר כמה שנים, מאז שהמורה שלי החמיאה לי על הגמישות שלי [=טראגי, אני אפילו לא גמיש. כל כך] ועל האופן ה"צעיר" וה"גזעי" שבו אני רוקד [=אפילו קצת יותר].

בתחילת הערב, 4 רקדניות מחופשות למוטציות [מדד קריפיות: 1] צבעוניות [מדד קריפיות: 2] הזיזו את הידיים ואת הגוף באותו הקצב והצורה [3]. זה היה מפחיד עד לכדי דמעות. לאחר מכן הגיעה הלהקה בליווי הרקדניות ששרו את "וויוה לה משהו אימפריה אני דנה אינטרשיונל" [4]. הרקדניות היו לבושות בחוטיני וחזייה זוהרים [5], ורקדו ריקוד חשפניות [6]. אחריהם בא כנר שנראה נורא מרוצה מעצמו, ו..ניגן. כי זה מה שכנרים עושים.

למקרה שתהיתם, גם אני לא הבנתי עד השלב הזה של הערב מהו הנושא המרכזי של האירוע [אפילו לא באתי בלבוש קז'ואל כמצופה], שהוא בעצם חגיגה של 200 ימי הולדת בו זמנית [אימיניניצה אולגה! אימיניניצה ולדימיר! אימיניניצה דימיטרי! אימיניניצה יוליה! אימיניניצה אנדריי! אימיניניצה אנדריי! אימיניניצה אנדריי! אימיניניצה אנדריי! וכו'] ועוד מישהי שהתחתנה ועכשיו בוגדת בבעלה. אחר כך היו עוד ריקודים וברייקדאנס ובלה בלה בלה.

אכלתי כמו חזיר [הבנתם? הבנתם?! כי היה שם חזיר!! ... סתם. זה דווקא טעים, מסתבר]. אכלתי גם זין ברוטב צ'ילי ו.. דברים רוסיים דומים.

והרי לכם שו, מפגינה רוסיי-ות:

והנה כמה תמונות שלא היו קשורות/לא היה לי כח לפרט:

אני הוא גורגוס. תיק של מישהי.

מישהי מתה בחדר מדרגות אז הביאו אמבולנס. Oם

תרגום חדש ורענן ביותר לסרט "תא טלפון" [זה היה בטלוויזיה!]:

תמונות מהחרא בבית מלון שבאו תאילנדים וצחקנו עליהם:

ולסיום:

ילנה מפגינה אהבה למצוינות.

בברכת תגיבו כי כמעט פספסתי את הקונצרט המזדיין שלי כדי להעלות את התמונות האלה,

מתנוש.