Other Place
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, חבורת פושטקים קטנים ונעליים אווירודינמיות. |
| 8/2008
קורות קצעולם
כשאני אמות תחסר לני אחת בעולם.
לא שמישהו ישים לב, אבל עדיין תחסר לני אחת בעולם.
כשאני אמות אני אגיע לקצעולם, מקום שמיועד לאנשים שלא עשו רע בחיים אבל הם גם לא היו צדיקים טהורים.
קצעולם הוא המקום שבין לבין, קרחת היער בהצטלבות של שני השבילים לגנעדן וגיהנום.
אף אל, אף אדם ואף מפלצת מיתולוגית לא בטוחה איך בדיוק נוצר קצעולם.
אולי גם הוא בקע ממים קדמוניים נצחיים, אולי הוא בעצם נולד ממחשבתו של אל זה או אחר.
רוב הסיכויים שהוא פשוט היה שם מאז ומעולם, אף אחד פשוט לא טרח לשים לב אליו.
ההרפתקנים אוהבים לראות בו מעוז לכיבוש, מקום שיבטיח להם חיי נצח ותהילת עולם.
הרומנטיקנים אוהבים לתארו כמקום אליו נשמות האוהבים הולכות יחדיו, מוותרות על חיי תענוגות בגנעדן כדי להיות יחדיו לאחר המוות.
האנשים הפשוטים רואים בו מקום מאוס, ברירת מחדל כי לא היית טוב מספיק או רע במיוחד. היית סתם אף אחד.
אני אוהבת לראות בהם שוטים גמורים.
בקצעולם אתה מסתחרר במעגלים של בדים צבעוניים, נבלע במערבולות זרמים שנושאים מוזיקה על כנפיהם וחולם על רקע מושלם.
בקצעולם אתה מצמיח כנפיים ועף קרוב לשמש, ממש קרוב, עד שהיא ממיסה את
השעווה ואתה נופל בסיבובים מטורפים ונוחת היישר לתוך הדשא הרך שבולע אותך
ופתאום אתה נמצא באמצע האוקייאנוס ואז בבום גדול אתה שוב פעם יושב על סלע
קטן באמצע קרחת יער.
ואז אתה מתעורר, ומנסה להוציא את ידיך מהכותונת המעיקה הזאת, ומושך בכתפיים כשאתה שוב פעם לא מצליח וחוזר פעם נוספת לקצעולם.
...
לפעמים קצו של העולם טוב יותר ממנו.
קצעולם יחכה- כדי שלא ניפול מהקצה
| |
|  כינוי:
Mrs Osuwari מין: נקבה
מצב רוח כרגע:  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
