מדיניות ההבלגה

בסוף השבוע הזה הגעתי להכרה שיש אלוהים, ושהוא מאוד מקפיד על כל ענייני השבת, הכשרות, וכיבוד אב ואם. מעשה שהיה כך היה. אתמול, אמי שתחיה אמרה לי לקנות אוכל שיהיה לי להיום. פטרתי אותה ב"אמא, עזבי אותי. אני אקפוץ מחר לטיב טעם, אקנה בשר, ואעשה סטייקים בתנור". עזבה. ויהי ערב, ויהי בוקר, יום שבת. שעות אחר הצהריים המאוחרות, ותחושת רעב קלה מתחילה לנקר בבטן.

לוקחים את האוטו ונוסעים לטיב-טעם בהרצליה. יש להם פטנט חדש, לפושרים של הטרפה. הם פתחו חנויות במרכזי הערים. מבחוץ סופרמרקט תמים, מבפנים סדום ועמורה. מגיעים לשם, ומגרש החניה ריק באופן מחשיד. סגור. לפני החנות נראה כאילו יש תור, אז חשבנו אולי פותחים עוד מעט. מסתבר שמדובר רק בסגל, שמגיע שעה קודם כדי להתכונן. מלווים בתחושה קלה של אכזבה, שמנו פעמינו לעבר סגולה. שם יש חנות יותר גדולה, ובטוח באים לשם אנשים, לכן בטח עובדים שם גם בשבת. 20 דקות נסיעה רק כדי לראות מגרש חניה ריק; אפילו בלי עובדים שעומדים בחוץ.

זהו, אמרנו. הולכים לאכול חומוס. הזוגה המליצה על רונן בבזל; 20 דקות נוספות של נסיעה, רק כדי לראות שרונן סגור. לידו "חומוס בזל", פתוח. נכנסנו, הזמנו 2 מנות, קולה ולימונדה. הקולה הוחלפה גם היא בלימונדה, אחרי שהסתבר שהם עובדים עם פפסי. הלימונדה הגיעה חמה. כשביקשנו קוביות קרח, ענו שאין. אנחנו בסוף השבוע החם ביותר הקיץ, ולהם אין קוביות קרח?! לכו לתחנת דלק, מפגרים.

מיד כשהגיעה המנה, הרגשתי בה משהו מוזר. טעם חזק, מוכר, ולא שייך. אכלתי את רובה, וכשהגעתי לתחתית ראיתי גוש ירוק ומלוח. הרבה מחשבות רעות עברו לי בראש, ביניהן גם "אולי הטבח מצונן?", ואז שאלתי מה זה. מסתבר ש"חומוס בזל" שמים אבקת מרק עוף בתוך החומוס שלהם - היש זוועה גדולה מזו? אני חושב שבשביל השם הטוב שלהם היה עדיף שהטבח סתם יהיה מצונן.

עברו 3 שעות מאז. אני סובל מבחילה. אולי יש משהו בעניין הזה של לשמור שבת?