מדיניות ההבלגה

אני רוצה לפנות אליך, כי עצבנת אותי.

אליך, האיש שבסרטים ובהצגות (אני מתנצל אם אני מאשים אותך על לא עוול בכפך, שאתה הולך להצגות) משאיר את הסלולארי דלוק, כי "אולי משה יחפש אותי".

אליך, שמרגיש צורך לענות למשה, ולספר לו שאתה בדיוק בסרט מצויין, לפרט קצת על העלילה ולקבוע איתו למסעדה אחר-כך, הכל להנאתם של שאר הצופים.

אליך, שבפקק יורד לשוליים, כי "בחייך, משה מחכה לי בעבודה", ובתור בקופת חולים או בביטוח לאומי נדחף, כי נדמה לך שהזמן שלך יותר יקר מאשר של כל היתר.

אליך, שנוסע בנתיב השמאלי, ולמרות שמהבהבים לך עם האורות מאחור ממאן לזוז, כי אתה בדיוק בשיחת טלפון. עם משה.

אליך, שחונה על שני מקומות חניה, כי לא בא לך להתחיל "קדימה, אחורה" וליישר את האוטו.

אליך, שמאט ליד תאונות, כי אולי צריכים שם עזרה שרק אני יכול להושיט, למרות שיש במקום שלושה אמבולנסים, שתי כבאיות, וניידת משטרה אחת.

אליך, שצופר להולכי רגל במעבר חציה. כמה זמן לוקח לעבור, סבתא?

אליך, שצופר כשהרמזור עוד לא הפך לירוק, כדי שיהיו עם הרגל על הגז ולא תצטרך לחכות את החצי-שניה הנוספת.

אליך, שכשאתה עומד בתור צועק על כולם שיזוזו, אבל כשאתה מקבל שרות, העולם יכול להתפוצץ.

אליך, שעובד "שחור", למרות שהוא מרוויח ב"ירוקים", ובאותו זמן גם חותם אבטלה בלשכה, כי "כולם עושים את זה; גם חבר שלי משה...".

אליך, שמאפר על העציצים של השכנה ("מה קרה, גיברת? זה דשן!"), מנפנף במגבות אחרי שאתה חוזר מהים מעל הכביסה של השכנים מלמטה ("סך הכל קצת חול! ממילא יש את זה באוויר!"), ועושה מנגל בגינה המשותפת פעם בשבוע ("מה קרה, מה זה דשא פרטי שלך? לא! זה דשא של כל הדיירים, ואני רוצה לעשות בו מנגל היום!")

אליך, שבא בטענות לוועד למה הבניין מטונף, אבל אישתך זורקת תחבושות היגייניות מהחלון.

אליך, שכדי לישון שנת צהריים כמו שצריך, שולח את הילדים לשחק ברחבה של הבניין, בין שתיים לארבע.

אליך, האיש שבטיסות קם מהכסא ברגע שהגלגלים ניתקים מהקרקע, ומתחיל לצעוק "יו, משה, תראה, רואים ת'בית!".

אליך, שבמלון בחו"ל בודק את היציבות של הכיורים, ועד כמה חזק הברזים מחוברים לקיר, ומה, לא תיקח הביתה מגבות מקלאבהוטללוטראקייוון? מה, רק למשה יהיו?

אליך, שאחר-כך, בנחיתה, קופץ מהמקום בשניה שאומרים "נא להישאר במקומותיכם...", כי יש לך חבילה ממש, אבל ממש גדולה לקחת מהדיוטי-פרי.

כולנו פגשנו אותך, וכולנו יודעים שזה תמיד אותו בנאדם; אותו "ישראלי מכוער". אני רוצה לפנות אליך בפניה אישית נרגשת. נשבר לי הזין ממך. תעשה ניתוח פלאסטי ותיפטר מהכיעור הזה. ובאותה הזדמנות, משה, חנך את החברים שלך.