מדיניות ההבלגה

אתמול זכיתי לאכול מפיסגת המטבח השוויצרי, הפונדו. זה האוכל הלאומי שלהם, במיוחד בקנטונים דוברי הצרפתית. מדובר בעיסת כולסטרול מבעבעת, שמורכבת משתי גבינות (גרוייר ואמנטל), כל אחת עם כך וכך אחוזי שומן, וכדי לגרום להן להינתך מהר יותר מוסיפים קצת חמאה ויין. מה הבעיה עם 80% שומן בדיוק?! את הדבר הזה מביאים לך לשולחן כשהוא מבעבע ונתון בתוך (הפתעה!) סיר פונדו, עם מבער קטן מתחת כדי שימשיך לבעבע, וחתיכות לחם קטנות לטבול ולאכול.

הטעם חזק ומריר למדי. סוג הטעמים שאחרי הביס הראשון אתה אומר "איכס!", אחרי עוד שניים שלושה אתה אומר "הממ... טעים!", ואחרי חמישה נוספים אתה מבין שאם אתה לוקח עוד ביס מתפוצץ לך הלב. בגלל זה, את הפונדו יש לאכול בלווית משקה אלכוהולי; משהו שישבור לו את הטעם. אנחנו בחרנו בבירה המקומית, למרות שהצרפתים טוענים שעם יין זה יותר טוב.

גרסאות נוספות של הפונדו כוללות את הפונדו הבשרי (סיר מלא בשמן רותח, שמטגנים בתוכו קוביות בשר; או לחילופין אבן לוהטת שמביאים לך לשולחן ואתה צולה עליה) ופונדו השוקולד.