מדיניות ההבלגה

הסיבה העיקרית להגעתי לשוויץ, פרט לאוכל, טיולי הרים ושתיית בירה, היתה מצגת ללקוח הפוטנציאלי המקומי. אנחנו מנסים למכור להם מערכת, והם מצידם מעיזים לבקש שנוכיח שאנחנו מספיק טובים. לך תבין אירופאיים. אחד התחומים שעומדים להימדד הוא ביצועים - ליתר דיוק, איך המערכת מתמודדת עם 50, 250, 1250 ו-10000 קריאות. ביצועים זאת המומחיות שלי, ובכל זאת את ה-10000 אף אחד לא ציפה שנצליח להריץ, כולל הלקוח.

מיום חמישי אנחנו עובדים כמו חמורים, כדי להוריד עוד דקה ועוד דקה מהזמן. ביום שישי היתה לנו התקדמות משמעותית, והצלחנו להריץ 1250 ואפילו 3000 בקשות בזמן סביר; כתוצאה, הלכנו הביתה מאושרים אתמול, עם תחושת בטן ש"עשינו את זה", ושאפשר אפילו (ביום טוב, עם קצת רוח גבית, כשרואים את דמשק) לחשוב על ה-10000, אם רק ניתן למערכת לרוץ שלוש-ארבע שעות.

היום למדנו שהמתחרים שלנו כאן עושים 50000 בקשות. בשעה. יש לי רצון עז ללכת למלון ולארוז כדי לא לחזות בהשפלה מחר.