מדיניות ההבלגה

מסניף שורות אלה, ברגע של היסח דעת, רדיפת פרסום וסקרנות, הציע את מועמדותו לתחרות הכותבים של וואלה בנושא ריאליטי TV. כה חזקה היתה אמונתו בכשלון, עד כי שלח את הכתבה בשמו המלא, ורק מפאת קשיים טכניים נמנע מלשלוח גם תמונה. פרט שהסתבר כמשמח.

כמו בסיפור עצוב של או'הנרי, קיבלתי את אשר ביקשתי. עברתי את שלב הסינון הראשוני, ויחד עם עשרים מועמדים נוספים נזרקתי לתוך קלחת של ריבים, תככים, מזימות ומרדף רייטינג אכזרי. כל זאת, בדרך לתהילת העולם של להיות כתב בוואלה, להידבק באבק הכוכבים של שי גולדן, לעשות נעים בגב לרוני שוסטר, ואולי אפילו לראות את הציצים של שירה חן (שלא לדבר על ללקק דבש מהאצבע המשולשת). לזה יקרא "הסקרנות הרגה את החתול", או "תיזהר עם מה שאתה מבקש; זה עוד עלול להתגשם"

הייתי אומר "כנסו ותיהנו", אבל המונח suffer, bitch יתאים יותר. מי שבריאותם חשובה להם - שלא יכנסו. מי שבחר להתעלם מההמלצה ונכנס - שישאיר תגובה...

ותודה למרים בנימיני שחזתה לי שנה מוצלחת.