מדיניות ההבלגה

קפיטליזם חברתי, קוראים לתפיסה החדשה שייסד וורן באפט. נשמע יפה, מצוחצח, כמעט סטרילי. האדון החליט לתרום, ובענק. תרם 85% מההון שלו (37 מיליארד דולר) לקרן של ביל גייטס. נשמע כמו סקס בתוך המשפחה - האיש העשיר בעולם מקים קרן צדקה, ומקבל תרומה מהאיש השני בעושרו בעולם. מנישואי קרובים, כידוע, קורה לפעמים שיוצא ילד לא ממש מבריק.

אבל וורן לא תרם כסף, כי בדיוק לא היה עליו מזומן. הוא תרם מניות של החברה שלו. ככה יוצא שקרן הצדקה של ביל גייטס מחזיקה במניות של החברה של וורן באפט; מה מחזיקה? שולטת! כולם, כולל סבר פלוצקר מתמוגגים - הוא אפילו המציא לזה מילה "החברה", החזרה לרשות החברה.

הבעיה הראשונה שיש לי עם זה, היא שעוד לא ראיתי איך באמצעות מניות של חברה, מאכילים ילדים רעבים בעולם השלישי; או איך מקימים מהן בתי ספר באזורים הנחשלים באפריקה. בשביל זה צריך כסף. כסף ממניות מגיע באחת משתי דרכים - או דיבידנדים, כלומר חלוקת רווחים לבעלי המניות (דבר שרוב החברות אינן ששות לעשות; עדיף בהרבה להוציא את הכסף על מטוסים למנכ"ל, או הרגלים קלפטוקרטיים אחרים) או, לחילופין באמצעות מכירה של המניות. תכונה מוזרה ומפחידה של מניות היא, שכאשר מוכרים כמות גדולה מהן - ערכן יורד. וכך יקרה שבדיוק כשהקרן של ביל תרצה כסף ותמכור מניות - היא תישאר עם הרבה הרבה פחות מ-37 מיליארד דולר ביד. אבל באפט יצא גדול.

הבעיה השניה היא הבעיה הקפיטליסטית הקלאסית, שאותה לומדים בכל בית ספר לניהול, כבר בשנה הראשונה. מה מטרת הפירמה? לייצר ערך לבעלים. מה היא עושה לצורך זה? כל מה שהחוק אינו אוסר מספיק חזק. נניח, לשם הדוגמא, שיש בפורטפוליו של באפט-גייטס חברת כימיקלים. אותה חברה מגיעה למסקנה שיקר מדי לייצר במערב, (בין היתר בגלל כל מיני סטנדרטים של בטיחות - מעשה ידיו של השטן ושל שותפיו הירוקים אוהבי הסביבה) והרבה יותר זול לייצר בהודו. אז מעבירים מפעלי כימיקלים להודו. ההוצאות קטנו, הרווחים גדלו, ובעלי המניות מרוצים. בהשקט עוברות להן כמה שנים, עד שבוקר אחד יש דליפת גז רעיל ומתים כך וכך אלפי הודים. זה ללא ספק מקרה של סיוע הומניטרי, שהקרן תשמח לסייע בו.

אבל אז נשאלת השאלה - האם הקרן לא יכלה לסייע יותר לפני האסונות בכך שהיתה מוותרת על חלק מרווחי החברות שלה, מאשר בדיעבד? האם גורם קפיטליסטי, כמו חברה, מסוגל לשיקולי "טוב" ו"רע" שמחוץ לשורת הרווח במאזן? לדעתי לא, והחברות מוכיחות את זה בכל יום מחדש. כך נוצר לו ילדם המעוות של באפט וגייטס, שהרגליים שלו הולכות בכיוון אחד, בעוד הראש חולם על דברים אחרים לגמרי.

ראיתי אתמול בערב את עובדה. בעצם, רק את החצי השני ראיתי, מסוף הכתבה של איתי אנגל על האמריקאים בעיראק; הסוף הזה חיזק את דעתי שאם אתה יוצא בת"א ובמקרה רואה את איתי אנגל נכנס לאותו פאב שאתה יושב בו - כדאי שתקום ותלך כי איפה שהוא נמצא קורים דברים רעים. מי יודע, עם המזל שלו בטח עוד מעט תתפוצץ חבית הבירה, ויסתבר שמערכת החשמל שמפיקה ניצוצות מחוברת למערכת הגז.

אחריו היתה את הכתבה של או"פ (וילנאי פדרבוש עבד-אל-חמיד), על הורים פסיכופטים ששולחים את הילדים שלהם לגנים שנראים כמו מחנה כליאה, ואחר כך יושבים בבית או בעבודה מול האינטרנט ומתבוננים על הילד דרך webcam. חולני, ללא ספק. אנחנו הולכים ומפתחים שיטות חדשות לדפוק לעצמנו ולקרובים לנו את החיים. בארה"ב מישהו כבר היה תובע את הגן על זה שהמצלמה צילמה ילד מוריד תחתונים, ושזו הפצה של פורנוגרפיית קטינים.

בסוף, בסרטון של חצי דקה אחרי הקרדיטים של התוכנית, הם הראו בפרומו את מה שהיה יכול להיות הכתבה של עובדה; אם רק היו להם ביצים. הם פירסמו את הכתבה הזאת כבר שבוע, אבל בסופו של דבר, במאני-טיים, הם השתפנו. טיסה של ישראייר מניו יורק לארץ, נכנסה למסלול הלא נכון על הקרקע בזמן שמטוס מטען ניסה להמריא באותו מסלול. רק אינסטינקט של טייס המטען הציל אותם מהתנגשות, שהיתה נגמרת בפיצוץ - המרחק בין המטוסים היה של מטרים בודדים. חברת ישראייר מתמודדת מול אל-על על הזכות להפעיל קווים סדירים לניו יורק, וכדי שהעניין לא ידלוף החוצה הם ניסו להשתיק אותו. די ברור שאם היתה נוצרת אווירה ציבורית של "ישראייר לא בטוחה" הסיכויים שלהם לזכות ברשיון היו אפסיים.

לעובדה היתה כתבה על זה, אבל הם לא פירסמו אותה. למה? כי הם "לא רצו להסתכן במאבק משפטי עם נוחי דנקנר".

ישראייר שייכת לגנדן, ששייכת לנוחי דנקנר, שמחזיק אותנו בביצים עם סלקום, ולכן הוא מתחרה לכאורה בחיים סבן, שהוא הבעלים של בזק; אה, ושל קשת, שמשדרת את עובדה של אילנה דיין. כמו שנהוג לפעמים במלחמות בין משפחות פשע, כשרוצים להראות רצון טוב מוותרים אחד לשני בקטנה, כדי לדפוק אחד את השני בגדול. הבעיה היא שכאן, בעקבות הויתור הזה הציבור הוא העיקרי שנדפק. זכות הציבור לדעת זה יופי, אבל טובה קטנה בין חברים, נו... העיקר שנמשיך לטוס בישראייר לניו יורק, ולהתקשר משם בסלקום.

מחשבה ראשונה

היום מיסטר ביבי ניצח פעם נוספת את ד"ר נתניהו. הביבי של "היידה ביבי", ניצח את נתניהו של כנסי הכלכלה. נתניהו, חביבם של ברוני המשק, הוכרע על ידי ביבי של בבוני המרכז. בשעה ארבע אחרי הצהריים הוא הודיע שהוא מתפטר, שלח את הבורסה למטה, ואת הכלכלה הישראלית לטלטלה.

לא סוד שאני לא נמנה על חובבי נתניהו, אבל התחילה להתגבש לי הכרה שמה שהוא עושה (למרות הנזק הלא מבוטל לחברה) יועיל לכלכלה בטווח היותר ארוך. אלא שאז, הצורך שלו לרצות את מרכז הליכוד כדי לדאוג לעצמו במרוץ לרשות הממשלה הכריע. המפסידים הגדולים מהעניין הם (למרבה ההפתעה)... כולנו. החסכונות שלנו מושקעים בבורסה (כן, גם קופות גמל שמות את הכסף שם בסופו של דבר) שנפלה היום בחמישה אחוז, הדולר הגיב בעליה (על הנייר, כי יום ראשון היום ואין מסחר) מה שאומר שעוד מעט נתחיל לשלם יותר, ואגרות החוב ירדו, מה שאומר שיש סיכוי שעוד מעט גם האובר-דרפט יתחיל לעלות יותר.

אבל הכל בסדר, כי עוד מעט הוא יהיה ראש ממשלה. אגב, אני לא אופתע אם שניים-שלושה חברי מרכז קיבלו ממנו הודעה מוקדמת על מה שהולך לקרות היום. כדאי לבדוק טוב טוב מי קונה מרצדסים בימים הקרובים; אחרי הכל זה מהכסף שלכם, שעבר באדיבות ביבי לכיס שלהם.

מחשבה שניה

אמריקה גיבשה לעצמה עיקרון נאצל בזמן שלטונו של בוש. לצאת למלחמות נגד "טרור", "רודנות" ו"עריצות", ולמען "חופש", "חרויות הפרט" ו"בטחון האומה". בנתיים לא ברור כמה חופש הם השיגו, אבל מה שברור הוא שהרבה מאוד אפגאנים כבר לא סובלים מעולה של עריצות הודות לנשק אמריקאי מונחה, הרבה מאוד עיראקים הפסיקו לסבול מרודנות, והתחילו לסבול ממלחמת אזרחים, ומעט מאוד אמריקאים התעשרו בהרבה מאוד כסף, כי הם זכו במכרזים של הצבא.

אחד העקרונות המקודשים של בוש, שאותו הוא מנסה לקדם בעולם החופשי הוא חופש הביטוי. למעט צפון אמריקה (שם הרבה פעמים חופש הדיבור מוגדר כ"לא פטריוטי"), הוא מוכן להוציא כוחות למלחמה כדי להאבר על זכותם של אנשים לומר את דעתם.  ביום שישי, בתוך מעוז הכלכלה החופשית של ג'ורג'י, הונפקה חברה סינית קטנה. באידו. מנוע חיפוש בסינית, "גוגל הסינית" קוראים לה כולם. מיד אחרי ההנפקה עלתה המניה ב350% והפיקה רווח נאה לכולם. לבאידו יש תכונה אחת שהופכת אותה לאטרקטיבית: מותר לה לפעול בסין.

למה לה כן, ולגוגל (למשל) לא? לסינים יש, איך נקרא לזה, "בעיה" עם היכולת של כל אדם לחפש כל מידע באינטרנט. גוגל מאפשרת את זה, באידו חוסמת. משתמשי האינטרנט בסין חסומים לעולם הזכות הטכנולוגיה המופלאה של באידו. ובכל זאת, הנאסד"ק איפשרה לה להנפיק. סביר להניח שאותה הנפקה היתה נמנעת מיצרניות תוכנה אחרות, כמו יצרניות תוכנה לשיתוף קבצים, בטענה ש"המוצר שלהן עשוי לשמש לעבירה על חוקי המדינה", כמו שפסק בית המשפט.

במילים אחרות, אין בעיה שתדפוק מלא אנשים, כל עוד אתה לא לוקח כסף מהעשירים באמת. יש לי הרגשה שלג'ורג'י אין שום בעיה עם זה שאנשים גרפו רווח מההנפקה. בכלל, נראה לי שעריצות לא כל כך מפריעה לו, כל עוד עושים ממנה כסף טוב.

המילים של ל. כהן מתאימות כאן יותר מתמיד:

Everybody knows the fight is fixed

The poor stay poor, the rich get rich

That's how it goes

Everybody knows