Unlock Your Imagination
"פיאו... פיאו" ביטוי נפוץ בסלנג של בני ארבע שמשמעו – "אנא, אדוני, הרם ידיך פן קליע מאקדחי הוירטואלי יפלח את מוחך האקטואלי" |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
Chasing Cars By Snow Patrol
"Chasing Cars"
We'll do it all
Everything
On our own
We don't need
Anything
Or anyone
If I lay here
If I just lay here
Would you lie with me and just forget the world?
I don't quite know
How to say
How I feel
Those three words
Are said too much
They're not enough
If I lay here
If I just lay here
Would you lie with me and just forget the world?
Forget what we're told
Before we get too old
Show me a garden that's bursting into life
Let's waste time
Chasing cars
Around our heads
I need your grace
To remind me
To find my own
If I lay here
If I just lay here
Would you lie with me and just forget the world?
Forget what we're told
Before we get too old
Show me a garden that's bursting into life
All that I am
All that I ever was
Is here in your perfect eyes, they're all I can see
I don't know where
Confused about how as well
Just know that these things will never change for us at all
If I lay here
If I just lay here
Would you lie with me and just forget the world?
| |
Used To by Daughtry
You used to talk to me like
I was the only one around.
You used to lean on me like
The only other choice was falling down.
You used to walk with me like
We had nowhere we needed to go,
Nice and slow, to no place in particular.
We used to have this figured out;
We used to breathe without a doubt.
When nights were clear, you were the first star that I'd see.
We used to have this under control.
We never thought.
We used to know.
At least there's you, and at least there's me.
Can we get this back?
Can we get this back to how it used to be?
I used to reach for you when
I got lost along the way.
I used to listen.
You always had just the right thing to say.
I used to follow you.
Never really cared where we would go,
Fast or slow, to anywhere at all.
We used to have this figured out;
We used to breathe without a doubt.
When nights were clear, you were the first star that I'd see.
We used to have this under control.
We never thought.
We used to know.
At least there's you, and at least there's me.
Can we get this back?
Can we get this back to how it used to be?
I look around me,
And I want you to be there
'Cause I miss the things that we shared.
Look around you.
It's empty, and you're sad
'Cause you miss the love that we had.
You used to talk to me like
I was the only one around,
The only one around.
We used to have this figured out;
We used to breathe without a doubt.
When nights were clear, you were the first star that I'd see.
We used to have this under control.
We never thought.
We used to know.
At least there's you, and at least there's me.
Can we get this back?
Can we get this back to how it used to be? Yeah.
To how it used to be.
To how it used to be, yeah.
To how it used to be.
To how it used to be.
| |
As we were, so perfect ,so happy.
They’ll remember, only our smiles 'cause that’s all they’ve seen.
Long since dried, when we are found, are the tears in which we had drowned.
As we were, so perfect, so happy.
By Rise Against - Approaching Curve.
| |
מייל שקיבלתי...
מיומנו של הכלב
8:00 : בונזו! הדבר שאני הכי אוהב!
9:30 : נסיעה באוטו! הדבר שאני הכי אוהב!
9:40 : טיול בפארק! הדבר שאני הכי אוהב!
10:30 : מלטפים אותי! הדבר שאני הכי אוהב!
12:00 : קיבלתי עצם! הדבר שאני הכי אוהב!
13:00 : שיחקתי בחצר! הדבר שאני הכי אוהב!
15:00 : כשכשתי בזנב! הדבר שאני הכי אוהב!
17:00 : ארוחת ערב ! הדבר שאני הכי אוהב!
19:00 : נתנו לי לשחק בכדור! הדבר שאני הכי אוהב!
20:00 : וואו! ראיתי טלוויזיה עם האנשים! הדבר שאני הכי אוהב!
23:00 : לישון על מיטה! הדבר שאני הכי אוהב!
מיומנו של החתול
יום מספר 947 בשבי.
השובים שלי המשיכו לענות אותי עם חפצים מרצדים מוזרים.
הם סועדים ברעבתנות בשר נא, בזמן שאני ושאר האסירים מקבלים סוג של גרגרים יבשים.
למרות שאני מוחה בבירור נגד הקצבת המזון, אני חייב לאכול כדי לשמור על הכח שלי.
הדבר היחיד שמחזיק אותי זה החלומות על הבריחה. בניסיונות להגעיל אותם, אני מקיא על השטיח שוב.
היום
ערפתי את ראשו של עכבר וזרקתי את הראש לרגליהם, בתקווה זה יצליח להכניס
פחד ללבבות שלהם, מכיון שזה מראה בבירור את היכולות שלי.
למרות זאת, הם בסך הכל העירו הערה מתנשאת על איזה "פנתר קטן" אני, הנבלות.
היתה סוג של אסיפה של משתפי הפעולה שלהם.
הכניסו אותי לבידוד לאורך כל הפגישה, אבל יכלתי לשמוע את הקולות והריח של האוכל.
הצלחתי לדלות שהמאסר שלי היה מכורח "אלרגיות". אני חייב ללמוד מה זה אומר, ולנצל את זה לטובתי.
היום כמעט הצלחתי להתנקש בחיי אחד המענים שלי על ידי הסתובבות סביב רגליו כשהוא הולך.
עליי לנסות שוב מחר, אבל בקצה המדרגות…
אני משוכנע שהאסירים האחרים הם שטינקרים עלובים. הכלב מקבל פריבילגיות מיוחדות.
הוא משוחרר לעתים קרובות, אך נראה מרוצה בהחלט לחזור. הוא בלי ספק מפגר. הציפור כנראה שתולה.
אני מסתכל עליה מתקשרת עם השומרים על בסיס קבוע. אני בטוח שהיא מדווחת על כל צעד שלי.
השובים שמו אותה בתא מוגן ומוגבה, אז היא בטוחה, בינתיים…
| |
|  כינוי:
Naugrim בן: 36 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
