13.5.07 - בחלומי ראיתי את תומר, מישהו שהיה שכן שלי בצעירותי.
הוא שאל מה אני עושה היום ואמרתי לו על העבודה הטובה בהייטק.
כששאלתי אותו מה הוא עושה הוא התחמק, אח"כ סיפר על זה שהוא פיספס שיעורים בתיכון זול שבחלומי הוא למד בו.
הייתה אווירה מוזרה כי לא הייתי בטוח אם אני חי או מת, ולא ידעתי את זה גם לגבי האנשים שנתקלתי בהם.
הסתובבתי שם והייתי צריך ללכת לחתונה של דנה-לי, אמרתי לו את זה אבל כל הזמן הוא משך אותי להישאר איתו עוד קצת.
עברנו ליד כיתה שהוא רצה להראות לי שהוא לומד בה, היו שם איתי ואורון, שני חברה שלי מהיסודי.
פתחתי את החלון ורציתי לצעוק אליהם, ואז בדיוק אורון הופיע כג'וק קטן שהיה לידי, הוא עדיין היה בתוך הכיתה, צעקתי לו: תראה אותך, יש לי עבודה בהייטק שאתה אף פעם לא תקבל.
לפני שנפרדתי מתומר עמדנו בין שני הבניינים שלנו, והוא התעקש לתת לי משהו לשתות ושם בפנים כדור לבן חתוך קצת, שאלתי אותו מה זה אבל הוא נמנע מלהגיד וכל פעם כששאלתי אותו הוא סרב בחיוך. אמרתי לו שאם אני לוקח אקסטזי אני לא אוהב פתאום לגלות את זה אחרי שלקחתי.
שקיות של סופר
עליתי הביתה, היתה בבית אווירה של מוות, ההורים שלי התלוננו שיש איזה רוח רפאים שמציקה להם, ואני לא הבנתי איך הם מפחדים ממנה.
הלכתי למקום שבו הם אמרו שיש את הרוח, באמת היתה שם ישות שלילית כזאת, ניסיתי להרחיק אותה, לא זוכר איך.
מיהרתי לחתונה של דנה-לי, שאלתי את אבא שלי אם אני יספיק להגיע כי כשעליתי הביתה הם בדיוק חזרו משם, והוא אמר שאם אני לא יוריד את הזבל אני יספיק.
מאוד רציתי להגיע לשם כדי לאכול את האוכל הטעים באירועים.
חיפשתי במהירות חולצה יפה ללבוש, כולי הזעתי אבל לא היה לי זמן להתרחץ. שמתי ז'קט שחור ובגלל שלא היה לי זמן למצוא חולצה שמתי מתחתיו גופיה שחורה וסגרתי את הז'קט כדי שלא יראו אותה.
תוך כדי זה שאני מתארגן ראיתי את אביב, הוא עמד בחיוך בדרך שהלכתי לאמבטיה ואמר משהו, נראה לי שעוד פעם הוא לבש חולצת פסים.
שאלתי אותו איך הבגדים שלי והוא ענה משהו בבדיחה, שירן (אחותי) ניסתה להגיד לי כמה פעמים מה דעתה אבל לא כל כך התייחסתי אליה.
תוך כדי זה שאני מתארגן אמרתי לאבא שלי כל מיני דברים ואז פתאום שמתי לב שאני מושך לעצמי את כל תשומת הלב בבית, אבל למרות ששמתי לב לזה, זה לא הפריע לי.
כשירדתי בדיוק תומר נסע לאנשהו, והוא אמר שהוא ייקח אותי לשם, זה היה באולמי ארגמן בנאות רחל למרות שכשחיפשתי אנשים שיסיעו אותי שאלתי אם הם מגיעים למופת.
ראיתי אותי מתקרב לאולם בשמש ביחד עם תומר וחייכתי אליו בזמן שהקשבתי לו מדבר, דווקא לבשתי חולצה משובצת ארוכה כזאת (זאת שאני לובש כשאני רוצה להיראות טוב בעבודה).
אבני דרך בגרוש:
- תומר הוא מישהו קצת גדול ממני שגר בבניין מולי, לפעמים הוא היה נחמד אליי ולפעמים מירר לי את החיים, תלוי במצב רוח שלו ואם החברים שלו היו לידו.
ולמרות כל הפעמים שהוא הציק לי, כל פעם שהוא היה נחמד הייתי זורם איתו.
- איתי ואורון הם שני אנשים שהיו בכיתה שלי ביסודי, שני חנונים מתנשאים ומעצבנים.
- היו עוד כמה דברים שקשורים לאביב ולרוח רפאים שאני לא זוכר ולכן:
מהיום דבר ראשון אני רושם את הדברים שקשורים לאביב ואת האירועים המעניינים, רק אח"כ את הדברים האחרים (אז תסלחו לי אם סדר התרחשות האירועים יתבלגן, אני מקווה שאף אחד לא ישים לב..).
- אתמול ראיתי תכנית בערוץ 8 על בתים רדופי רוחות באנגליה, וכשצפיתי בזה חשבתי לעצמי שזה יהיה מעניין, אם אני יהיה בבית כזה, לבוא אל הרוחות ולנסות לתקשר איתן במקום לברוח.
מכירים את התחושה שמשהו מעיר אותך באמצע החלום ואתה רוצה להמשיך לחלום מאותה נקודה ואתה אומר לעצמך שלא תהיה בעיה אתה תכבה במהירות את הטלוויזיה שהעירה אותך ותחזור לישון, אבל כשאתה מנסה שוב להמשיך את החלום מאותה נקודה אתה מגלה שאתה אפילו לא זוכר על מה חלמת והחלום הנפלא נגוז.
ואז אתה מנסה להתחכם ובפעם הבאה שזה קורה אתה צורב בזיכרונך את הסיטואציה האחרונה מהחלום וכשאתה מנסה לחזור לישון אתה מעלה את הסיטואציה הזאת אבל היא כבר לא אומרת למוח כלום ואז או שאתה מתחיל חלום חדש (שינה עם מחזורי שינה חדשים) או שאתה בכלל לא נרדם [ואז אתה מקבל קריזה (לא ממש קריזה, עצבים פוסט שינתיים, תחושה שדומה לזו שיתוש טורדני שעושה רונדלים ליד האוזן שלך באמצע הלילה גורם) ובא לך לבדוק מה קורה כשזורקים חתול על קיר].
אולי בגלל שבעל הבית שלי, שגר מעליי, הולך כל יום לבית כנסת בערך ב 4:30 לפנות בוקר וזה לפעמים מעיר אותי, אם יש איזה רעש קבוע במהלך הלילה [בד"כ זאת הטלוויזיה ששכחתי לשים על טיימר (או שלא הרגשתי את השינה המתקרבת)], זה יגרום לי להתעורר בערך ב 4:30 או קצת אחרי.
אני כבר לא מנסה להילחם בזה כמו פעם, אני יודע שכמעט ואין סיכוי שאני יירדם שוב. אני קם ופותח את היום כרגיל (עם אקטימל ושוקו).
לפעמים זה אפילו מסתדר לי כי היו דברים שרציתי לעשות (לעשות...בעיקר על המחשב) ולא הספקתי אתמול כי כל פעם התחילה תכנית יפה בטלוויזיה ולא הרשיתי לעצמי לוותר עליה אז אמרתי טוב אולי אחריה לא יהיה שום דבר מעניין אז אני יעשה את זה אבל כן היה ואז אמרתי טוב ב 24:00 בד"כ מתחילות התכניות האזוטריות ואז אפשר להתפנות, אבל ב 11:37 אני מאבד את התודעה ונכנס לאולם החלומות שלי.
תמוהים לי המקרים שאני זוכר שבערב לפני העיניים שלי נעצמו ונפתחו כמה פעמים, זאת אומרת, הרגשתי שאני הולך להירדם, ובכל זאת לא הפעלתי את הטיימר, אלה הפעמים שבהן אני הכי מתעצבן כשאני פתאום מתעורר ב 5:00 בבוקר ביחד עם תכנית על ג'וקים ב BBC.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
