מי יודע, אולי הבלוג הזה יעניין אותכם?

אז שלום לכולם, עדיין חולה עדיין משועממת .

מכירים את זה שאתם רוצים חופש מבצפר, ותמיד מתפללים שתיהיו חולים,

אבל בסוף כשאתם נמצאים בבית אתם רק רוצים לצאת ?

או שרק אני המוזרה היחידה פה ? D:

חח בכל מקרה, מחר הולך להיות היום השלישי שלי בבית .. לא שאני אומרת שאני סובלת,

פשוט השיעמום הורג אותי. תרתי משמע .

אז נכון אתמול חבר שלי בכלל היה אצלי כל היום, חח איזה חמוד הוא בא לעשות לי ביקור חולים (:

אבל היום התחרפנתי.. לא משנה מה עשיתי איכשהו תמיד מצאתי אותי מסתכלת על התקרה ואומרת במשך

חצי שעה "בננה בננה בננה בננה" וצוחקת מהקול המצונן שלי .. כן, אני באמת פתטית .

אבל מה שהכי שיגע אותי, זה שלא יכולתי לישון.. הצינון גם הפריע לקטע הזה,

אבל בגלל שהוי או די פועל רק בחדר של אח שלי אז הייתי שם,

ובפעם האחרונה שהייתי לבד, חולה, בבית, בחדר שלו וישנתי פרצו לנו לבית ..

האמת אינלי מושג איך לא התעוררתי, מהבלאגן שראיתי שקמתי אינמצב שהם לא עשו את הרעש של החיים

כאילו מה הסיכויים שאני אשן כלכך חזק שאני לא אשמע שני בדואים פורצים דרך החלון, מפילים כדים בבית,

פותחים מגירות, אפילו עוברים ליידי [!!!!!!!!!] , איך זה לא הגיוני וואי .. אני משתגעת מי זה

אני אסביר מה היה באותו יום..

הייתי חולה ונשארתי בבית, ככה שרוב היום ישנתי .. אחותי הלכה באיזה 11 ככה ואני חזרתי לישון..

אני לא יודעת מה קרה בין לבין, אני רק יודעת שהתעוררתי ולא האמנתי.

הלכתי לשירותים ואני רואה עקבות של בוץ על האסלה, בהתחלה חשבתי טוב נו לא הייתי שם מהבוקר

בטח אבא עבד בגינה אומשו וליכלך, אז הלכתי לקחת מים ואני קולטת אור.. עכשיו לא סתם אור מהחלון,

אני הולכת לבדוק מה זה ואני רואה שהדלת הצדדית פתוחה, אז התחלתי ממש לפחד .

כמובן שברגעים שהכי צריכים אנשים הם לא עונים, חוק מרפי הכי מעצבן שיש ..

מתקשרת לאמא, לאבא, לאחותי, לדודה שלי, למי לא. ואין תשובה, אפחד לא עונה, רק חבר שלי ..

ואני מתקשרת אליו בוכה בטלפון עוד לא מבינה מה קורה ומה קרה, והוא בכלל נלחץ

דיברתי איתו והוא אמר לי ללכת לעשות סיבוב בבית לראות שעכשיו אני באמת לבד

אז אני הולכת, עם טלפון ביד אחת ומחבת [או שזה היה מטאטא? :|] ביד, בודקת שאני לבד, קטע מוזר לחלוטין.

אחרי שבדקתי שאני באמת לבד הוא אמר לי ללכת לבדוק מה המצב של הבית, מה לקחו מה הרסו

ואני רואה מלא כדים הפוכים, את החדר של ההורים שלי הפוך לגמרי, כל המגירות עם הכסף עם הדרכונים הכל על המיטה

בחדר שלי נעלמו 2 מצלמות והפלאפון, שאגב היה מטר ממני בזמן שישנתי על השידה שליד המיטה, גם נלקח .

שזה הכי הפחיד אותי, כי אז זה אומר שהם היו ממש ליידי.. ומי יודע מה היה יכול לקרות

אז אחרי שהבנתי מה שנעלם התקשרתי לאחותי סופסוף מישו ענה לי, ואני בוכה בטירוף בטלפון והיא לא מבינה

מילה ממה שאני אומרת, אח"כ היא גם נלחצה התקשרנו לאמא לאבא בא משטרה לבית ואני עדיין בוכה..

השוטרים עשו בדיקת טביעות אצבעות, כמו בCSI כזה חח לקחו דגימות כמעט מכל הבית.. ואני עדיין בשוק

מאותו יום באמת חיי החדשים בתור פרנואידית מטורפת התחילו חחח

מאז אותו יום אני לא יכולה ללכת לישון כשהתריסים בכל החלונות שלי סגורים, כשכל הבית סגור,

מדמיינת רעשים אני באמת משתגעת .. אבל הקטע הזה עבר אחרי כמה זמן, ורק לפני חודש הוא חזר בטירוף

כן, שוב פעם פרצו .. ושוב פעם הייתי בבית .

אז אני הייתי במטבח הכנתי אוכל לי ולאח שלי שישן, פתאום אני שומעת רעשים מבחוץ, כאילו יורדים במדרגות

ואני חושבת לעצמי לא לא אינמצב שזה קורה בדוק אני מדמיינת, אח"כ אני שומעת קול של חלון אומשו כזה נפתח,

אח"כ אני שומעת צעדים במדרגות, לא ידעתי איך להגיב פשוט רצתי החוצה בצרחות,

רצתי את כל הרחוב פלוס שתי רחובות בניסיון לחפש מישו שיעזור לי כי שוב פעם אפחד לא עונה לי

ואני בוכה בטירוף ופוחדת שקרה משו לאח שלי כי הוא נשאר בבית ישן, כן שכחתי שהוא שם , אחות חרא הא? :|

ואז שני אנשים עזרו לי התקשרו למשטרה והכל.. המשטרה הגיעו ואני עדיין בוכה ובהיסטריה,

והם לא מצאו ראיות .. ואני משתגעת, אני באמת משתגעת, אני שמעתי את הקולות האלה ! אין מצב שאני דמיינתי !

אני שמעתי צעדים, את החלון אני שמעתי את זה ! למה שאני אדמיין את זה ? מה אני אשקר סתם? סתם אכנס להיסטריה?

אינמצב שאני דמיינתי אני יודעת שלא, אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני בטוחה שלא דמיינתי..

אחרי שזה קרה שוב כל השטויות שרצות לי בראש חזרו, אבל הפעם זה לא עובר

אני לא יכולה להשאר לבד בבית, ואם כן אני חייבת שמישו יהיה איתי בטלפון ליתר ביטחון,

אני הולכת לבדוק לפחות פעמיים בכל הבית שכל הדלתות סגורות ושהחלונות נעולים.

אז כן, אחרי הפעם השניה לא וויתרתי להורים שלי ואמרתי שאם לא מתקנים לנו סורגים אני לא ישנה בבית

אז התקינו, וכן אני מרגישה יותר בטוחה ויודעת שאי אפשר להכנס לבית הזה מבלי שניפתח את הדלת כמו שצריך,

אבל עדיין מאיזשהי סיבה זה לא יוצא לי מהראש .. הפחד הזה, הפאניקה, הדמעות, פשוט לא יוצא .

כל לילה, שאני שוכבת במיטה ואני קולטת שהתריס פתוח אני חייבת לקום לסגור אותו, אבל גם לסגור אותו אני מפחדת

וכן החדר שלי גבוה ואי אפשר להגיע אליו בלי סולם מבחוץ, סולם ממש גבוה. אבל תמיד אני מפחדת שיום אחד

אני אסתכל דרך החלון, בחושך, ואני אראה פרצוף. כמו בסרטים האלה , שאגב אני כבר לא יכולה לראות

סרטי אימה יותר :| אני נעשית עוד יותר פרנואידית ..

אוקי , חאלס אני חייבת לחשוב על זה זה רק מלחיץ אותי עוד יותר

אה ואם אתם חושבים שאני ילדה חולת נפש אז לא אני לא, פשוט ממש פחדנית בגלל כל מה שקרה ..

אז נראלי שאני הולכת לישון, או לראות טלוויזיה העיקר להפסיק לדבר על שטויות

לילה טוב אנשים, באמת מקווה שהוא יהיה טוב 3>