אז תודה לכל מי שנכנס לקרוא, בין אם פעם ראשונה, ובין אם אתם כבר קצת יותר וותיקים.
אני רוצה היום להתחיל ולכתוב לכם או לכן איך התחילה ההכרה שלי עם עולם האיפור.
כרגע זה כמו מבוא לעולם שלם של התנסויות כאלו ואחרות שלי וגישוש מתחילת ההכרה שלי את העולם ובעצם כל מה שלמדתי עד עכשיו.
חשוב לי לציין, שכל מה שלמדתי היה לבד בשנים הראשונות (התחלתי בעצם להתאפר בתיכון), הוא מידע נורא בסיסי ואף אחד לא לימד אותי אף פטנט, ועד לבערך שנתיים האחרונות שבהם אני צופה בסרטונים ביוטיוב.
בנוסף, הפוסטים שאפרסם בנושא האיפור, בפרט ושגרת הטיפוח שלי בכלל, הם תוכן לא ממומן, הכל נקנה בכסף שלי, ולא קיבלתי אף פעם מאף חברה שום דבר להתרשמות שהוא שווה כסף או כסף תמורת אף אחד מהדברים הבאים שאפרסם.
הכל מההתרשמות שלי כלפי המוצרים, שנקנו נטו מהכסף שלי.
במידה ואקבל אי פעם מוצר להתנסות אני אכתוב על כך ואציין את זה בצורה שכזו בכדי שתדעו.
כשאני התחלתי להתאפר (במידה ואני לא טועה), זה היה בכיתהט' או י', הייתה לי חברה שכבה מעליי שהתחילה עוד הרבה לפני להתאפר ואני בדרך כלל הייתי מפספסת את זה כי ההפסקות לא תמיד היו ארוכות, ולא תמיד בילינו יחד.
אם להגיד את האמת גם כששמעתי ממנה על התחום לא הכי עניין אותי, זאת הייתה תקופה כזאת שפשוט לא הייתי בעניין איפור וטיפוח ולמען האמת גם בבגדים לא הכי התעניינתי אז.
בכל אופן, אני לא בדיוק זוכרת מתי התחלנו לדבר על הנושא, ואם זה היה בהכרח בבית הספר אם לא בבית שלה, או התחלנו בבית הספר ויום אחד היא אולי הזמינה אותי אליה ושם הראתה לי את האיפור שיש לה ואז אולי התחלתי להתעניין.
בין לבין הגיעו כל מני ימי הולדת וחגים וכ'ו, ויום אחד הלכנו ביחד או שהיא נתנה לי איפור או שקניתי בעזרתה את האיפור הראשון שלי.
נראה לי שזה היה סט של כמה צלצליות (ואני בכוונה אומרת סט ולא פלטה, כי ככה חשבתי שקוראים לזה ואני מנסה לתאר את זה הכי קרוב לאיך שחוויתי את התקופה).
היו שם משהו כמו שלוש צלצליות מצהוב בהיר, ירוק והשלישי היה פחות או יותר גוון ביניים.
רוב הסיכויים שהיום פחות הייתי מתחברת לגוונים האלה, אבל באיזה מקום התחברתי לצבעים כי הם היו כמו הצבעים של הדגל/ תנועת הצופים שהייתי אצלה בצופים.
ובין היתר החברה טענה שהצבעים דיי יתאימו לי בגלל גוון העיניים שלי (כחול).
אני לא בטוחה אם היה שם את האפליקטור וגם אם כן אני לא חושבת שידעתי בדיוק איך להשתמש בו, רוב הסיכויים שאם לא השתמשתי בו, אז יכול להיות שהשתמשתי באצבעות שלי.
לא היו לי מברשות, זאת הייתה הפעם הראשונה שבכלל אי פעם התעסקתי עם משהו בסגנון אז זה היה משהו נורא בסיסי אצלי.
בדרך כלל אם הייתי מתאפרת (עם הצללית-לא היה לי שום דבר אחר), אז זה היה בעיקר לבילוי עם אותה חברה, ובצופים טיפה, ולעיתים ממש נדירות עם המשפחה כשאמא שלי פחות אהבה שהתחלתי להתעניין באיפור כי לדעתה זה היה יותר מדיי מוקדם.
מה שבכל אופן אני רוצה להגיד זה שבתור התחלה תשתמשו פשוט במה שנראה לכם שיהיה לכם הכי טוב להתחיל בו.
אבל..תתחילו במוצר אחר, זה יכול להיות באמת צלילת, או מסקרה, או סומק, או פודרה, (תלוי באיזה שלב בחיים, ובמצב העור שלכם אז אולי גם מייק-אפ), ומשם השמיים הם הגבול, אבל..וכן אני ממליצה, תתחילו באמת להתנסות במשהו אחד, קליל, תשתדלו בתור התחלה רק איפה שאתם מרגישים בנוח-אם זה בתור התחלה רק בבית, או בבילוי עם חברות.
לפי דעתי האישית בבית הספר באמת שאין מה להתאפר אלא אם פורים, או רק ספציפית אם מדובר במשהו שממש דורש, נגיד להופיע בטקס של בית הספר או משהו כזה.
יש כל כך הרבה שינויים שהגוף שלנו עובר וגם עור הפנים, ואני לא רוצה לערבב כי גם לזה יש לי חומר לפרסום נפרד, אבל גם כחלק מהשנים האלו שי את כל עניין האקנה/ פצעי בגרות, ואיפור או לדעתי האישית מייק-אפ ושילוב עם התחלה של לימודים של איך להתאפר, יכול לעיתים לגרום לפצעים להיות בולטים יותר, ושימוש מוגזם או אי הסרת איפור כמו שצריך יכול לגרום לפצעים נוספים (אולי גם בגלל הדעה האישית שלי שאיפור ראשון הוא בדרך כלל גם מחנויות זולות ואני חוששת שאיפור ממקום כזה הוא לא הכי טוב לעור).
תתנסו, תעזו, עם צבעים ומרקמים, תשחקו עם זה עד שתדעו איך אתם אוהבים את האיפור עלייכם, כי פעם ראשונה לכל דבר יש רק פעם אחת.
אז שיהיה אחר צהרים נעים לכולכם, וניפגש בבלוג הבא. :)