חלמתי עליך.
היית מרוחק להפליא.
היינו באיזו מסיבה, עם מלא ג'ינג'ים ואנשים נחמדים ולא מוכרים, וקצת חברות מהאוניברסיטה, ודמויות ממשחקי הכס. אתה יודע - ברגיל.
ואז פתאום הייתי צריכה להיכנס למקלחת,
אז נכנסתי והמגבת האפורה שלך חיכתה לי שם, לכשאסיים.
אך לפתע הסטת את הוילון, לקחת משהו והופתעת כשהבטת בי.
גם לי ברחה יבבה מבוהלת קטנה אבל עברה ישר כשקלטתי שזה אתה.
מלמלתי לך מילים מסורבלות בעודך הולך מהמקום.
ואני נותרתי חשופה, עירומה כביום היוולדי.
עם כל הערימה הכבדה של השאלות והתהיות שצברתי.
הפעם אתה היית עטוף במגבת שלך.
הלכתי אחריך וחיפשתי אותך בעיניים גדולות ורעבות.
רציתי שתתפוס אותי בעינייך כמו שאתה בעיניי.
אמרת שלום לכל המי ומי בהמולה שם למעלה,
ופשוט יצאת, ככה סתם, בלי שלום, בלי להתראות.
אחר כך התחיל איתי טורמונד הפראי ואני איכשהו השתחררתי מזה בגללך.
אני מתחילה לחשוב שאתה מעכב אותי.
אולי אתה לא שם עם כל הלב בפנים.
אולי אתה משחק פה, ואני רצינית.
שלא תגיע איזו חתונה אדומה בטעות, ואני אשחק אותה כאילו לא צפיתי את בואה.
משהו בך חומק ממני לאחרונה.
ואולי זה מה שצריך לקרות?