כי באמת קמת והלכת.
אמנם לא חתונה אדומה, אבל ריקנות עצומה תפסה את כס המלכות.
ואני יודעת שזה טוב עבורי, אני יודעת שפעלתי נכון כשנתתי לך ללכת, ולראשונה שחשבתי על עצמי מולך.
אבל איך כאב לי.
ועוד יותר כאב לי שככה ויתרת עלי.
שאפילו לא בחרת לנסות.
אני יודעת שקשה לך, ושאתה מפחד שהתקופה החשוכה שלך תחזור.
אני יודעת שזה כבד עלייך.
אבל אני מאמינה שאפשר לגשר על הפער, שאפשר למצוא את הקרבה גם אם קצת רחוק...
לא כל יום קורה חיבור שכזה. מעין חוזה נשמתי, משהו עם אווירה מיסטית.
מעניין אם כל המספרים שנגלו אליי היו סתם פוקס או שפשוט משהו בדרך השתבש...
בכל אופן,
אני אתגבר עליך.
זה סתם שריק לי בלב כי היה מלא רגש והלך הנמען.
מלא רגש מבוזבז.
חבל.
באמת שחבל לי
אבל באמת שזה לטובה.
סעמק, קלישאות פוגעות בול.
אל תשכח אותי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
