סגידה,פנטזיות ויאוי אקראי

אמא של יולי מבשלת בסדר גמור, אבל הבן של *עושה תנועת הקאה* בן זוגה חושב שמבושל=משהו שנראה כמו גופה של קורבן שרפה (ויש לי שפע מה להגיד על בן הזוג,על חברה שלו שנכנסה להיריון ממישהו אחר, זרקה עליו נעל ואז חוותה הפלה ספונטנית ועברה לגור איתנו, ועל הבן השני, שבגיל 16 נהג להכות את יולי בת ה-10 בגלל שהיא, טוב, שהיא הייתה מעצבנת, אם להודות על האמת. הטיעון הזה לא הלך טוב, אבל ניחא. בואו לא ניכנס לזה, SHALL WE?)

אז, "על האש". אירוע משפחתי מסורתי. ומכיוון שאני מכריזה בכל הזמדנות שאני א)שונאת עשן ב)שונאת אוכל בטעם עשן וג)שונאת שהשיער שלי ובעצם כל חלקי גופי כולל משקפיי (אל תשאלו אותי איך) ובלוטות הלימפה שלי מריחים מעשן, אמי-הורתי היקרה לי (היא תעלה לי בשנים של טיפול פסיכולוגי) החליטה לערוך ממפגש ברביקיו ביום שבת! HUZZA!

והרי הרקע:

המקום-החצר האחורית שלנו, שהיא בעצם פחות חצר ויותר מגרש עם חתיכות דשא שחשוף לחלוטין לחצרות של השכנים שלנו. ויש בו מעין ארבעה עמודים מחוברים נטולי גג, כמעין רמז לדיירים ("אנחנו קמצנים מדי, אז לכו חפשו את הסוכך שלכם"), ואין עצים, לכן, אין צל. תזכרו את זה, במטותא, כי יהיה לזה חשיבות רבה (וואו, רודיאנג קיפלינג דז'ה וו!)

השעה-חצות היום. בתיאוריה. דה פקטו, משהו כמו ארבע. כידוע, בעברית "שעתיים איחור" הן מילה נרדפת ל"דייקנות". חשוב להכיר את השפה שלך!

הנפשות הפועלות (וגם האנשים שנמצאים שם כדי לאכול)-המשפחה של אמא של יולי (יולי גרה עם אמא שלה, כי ההורים שלה גרושים, למקרה ששכחתם) הכוללת סבתא (הסבתא המוצלחת,יחסית לסבתא השנייה,כלומר הציפורניים שלה פחות חדות, אם כי חבל שהלשון שלה לא), דוד של יולי (סביר למדי גם אם, אה, איך לומר... מסוג האנשים שהמילה "לובסטר" גורמת לו לחשוב על המילה "קובייה הונגרית". מן הסתם, יולי מסתדרת איתו היטב), אישתו של דוד של יולי (בחורה חביבה בהחלט עם חוש הומור, שמסיבה מסתורית כלשהו מחבבת את יולי. כנראה חוסר היזון הורמונלי שנובע מההיריון שהסתיים לאחרונה), בת דודה של יולי (בת כחצי שנה, טובת מזג יחסית, בעלת נטייה לבהות ביולי בצורה שגורמת ליולי לחשוב שהיא מנסה להעריך את כמות החלב בציצים הקטנטנים שלה, ומסכמת שאין שם הרבה), הדוד השני של יולי (לא. פשוט לא. אני לא מתכוונת להתחיל אפילו.), אחותה הגדולה של יולי (בנאדם משכמו ומעלה למרות שעכשיו היא התנמכה והיא מטר שישים ושמונה במקום שישים ותשע, אבל היא עדיין סבבה. מעשנת שמחזיקה אולר בכיס למקרה שיולי תרצה לנסות לעשן), החבר של אחותה הגדולה של יולי (בחור חביב בהחלט, דיסלקט, ככה שהוא מקור בלתי נדלה לשעשוע-"את משקרת במצח נשוכה!", שובינסט למדי, אם כי בהתחשב באיך שהוא גדל...,אבל סבבה מכל בחינה אחרת), הבן הגדול של *בעעעע* בן זוגה של אמא של יולי וחברתו הידועה לשמצה (אפחד במשפחה לא מוכן להסתכל לה בעינים. הבן עצמו חביב למדי, אם כי שקט. יולי מסתדרת איתו טוב, משום מה, ולכן תמיד שולחים אותה לשאול אותו דברים, מאחר שכל אחד אחר צריך לחלוב ממנו את המידע כמו... אמ, מכונת חליבה כזו שמחברים לפרות. מוזכרים ביחד בגלל שממילא נראה שהם קורסים לתוך עצמם בנפרד), הבן הצעיר של *בלע* בן זוגה של אמא של יולי (מניאק.פשוט וקל) וחברתו המסתורית (בחורה רגילה לגמרי שלא פותחת את הפה בלי איומי מזלג שומני. אני אפילו לא יודעת מה שמה), אבא של אשת הדוד (איש מבוגר, נחמד בהחלט), בחורה נטולת שם שיולי לא יודעת מה שמה (היא פשוט צצה שם...לא היה לי נעים, הייתי אמורה להכיר אותה?) ואורחת הכבוד, "חברה" של יולי, בכיכובה של נעה "אני נימפומנית שבטוחה שאם בחורה לא מזדיינת בגיל 19 היא תהיה בתולה עד גיל 30".

*לוקחת אוויר* אגב, הפורמט לקוח מעותק ישן של "בעלת הארמון" שיש ליולי בבית. כן, יולי הלכה והסתכלה איך כותבים רקע של מחזה. וזה היה שווה את זה, נכון שזה נראה מקצועי?

הרקע לסיפורנו הוא שעת הביניים הזו, כשכולם הגיעו והתרווחו, ונוצרו שיחות חולין קלילות בקבוצות קטנות.

*מסך*

יולי: *נכנסת מימין הבמה, מכיוון ששם נמצא המחסן שלנו* אמא, הבאתי את המפה שביקשת *מרימה את המפה הנ"ל*

אמא: *בתמיהה* המה שאני מה?

יולי: המפה שביקשת שאני אביא מהמחסן. זאת שהייתה קבורה מתחת לחצי טון של דברים מאובקים שיולי כנראה שברה והיא לא שמה ביפ?

אמא: אל תדברי על עצמך בגוף שלישי כשהמשפחה פה. ואל תגידי ביפ, סבתא שלך נמצאת לידך!

סבתא: *בעליצות* לסבתא לא אכפת!

אמא: אל תעודדי אותה, אמא, היא לא תפסיק

יולי: כוח לנשים! *טופחת לסבתא על הגב*

סבתא: טוב, אמא שלי הרביצה לי די והותר, אז אני מניחה שאת צודקת?

יולי: אהמ, כן... אמא, המפה?

אמא: אה, מצאתי מפה אחרת, תחזירי את זו

יולי: ....

אמא: ולכי תוציאי את סט הכוסות ההוא, שאני שומרת שם

יולי: *באנחה למודת סבל* איזה סט ואיפה?

אמא: נו, ההוא שבשם

יולי: *מסתובבת לסבתא* תרגום

סבתא: *לאמא* זה שנמצא ליד ההוא עם הדברים עליו?

אמא: כן כן, בדיוק!

סבתא: *ליולי* הסט עם הפס הכחול

יולי: טוב, לנקות את האבק? לא, שיט, חכי!

אמא: הא, שאלת קידבק. *זורקת ליולי מגבת* תעשי חיים

*יולי הולכת לנגב כוסות, מתעלמת מקריאות מהקהל שמנסה לצחוק עליה בנוגע לגיוס/חבר/העובדה שהיא מועדת על דברים כל הזמן*

אמא: מישהו בדלת

יולי: *מנגבת כוסות*

אמא: *ליקום באופן כללי* כדאי שמישהו יפתח את הדלת

*דממה*

דוד 1: אז לפתוח את הדלת?

דוד 2: למה, שיכנסו לבד

דוד 1: אבל אילנה [אמא של יולי] אמרה

דוד 2: נההה, יהיה בסדר

*נקישות בדלת*

יולי: אמא, ניגבתי את הכוסות

אמא: מצויין, עכשיו לכי תפתחי את הדלת

יולי: *בוהה* אמ, טוב. ולזרוק את הכוסות החוצה..?

אמא: לא! רק תפתחי אותה

יולי: הכוסות צריכות אוויר..?

אמא: בלי קשר לכוסות!

יולי: אה. אז מה עם הכוסות?

אמא: *לאט* תניחי אותן פה, לכי לדלת, תפתחי אותה ותלווי לפה את מי שבדלת

יולי: *שוקעת במחשבות* עם הכוסות?

אמא: *נאנחת* אני הולכת לדלת

יולי: *הולכת אחריה* אבל מה עם הכוסות?

*הדלת  נפתחת*

יולי:טאם טאם דאאאאאאאם!

אמא: די עם האפקטים הקוליים

יולי: PARTY POOPER

האורח בדלת: יש אצלי אורחים והם קוראים לי שמנה, אני יכולה להיות אצלך?

יולי: למ-

אמא: כמובן! תכנסי נעה, נשמח לארח אותך *מבט ארסי ליולי, לוחשת* אל תרדי עליה כמו תמיד, אנשים שמים לב לזה!

נעה: *נכנסת* היי. יולי, את לובשת חזיה?

יולי: *בודקת* אמ,כן?

נעה: אה.

יולי: מה?

נעה: חשבתי שלא, כי חם.

יולי: ואיך זה קשור..?

נעה: *בחיוך קורן ונטול כל כוונה רעה[היא לא בנאדם רע, אנחנו מכירות שנים,ככה אנחנו]* כי את לא צריכה, ועדיף בלי

יולי: *תוקעת בה מרפק* את עם חגורת בטן נעה?

נעה: *במבט מבוהל* כמובן שלא!

יולי: *בגיחוך[אני באמת מגחכת, כי זה קריפי,ולכן מגניב]* כי את צריכה! סטגדיששששששששש!

*יוצאים למרפסת*

נעה: שלום למשפחה של יולי

יולי: תתעלמו ממנה, היא על ריטלין

נעה: אני לא!

יולי: אה. אז תתעלמו ממנה, היא לא לקחה את הריטלין שלה

נעה: *מגלגלת עינים* לפחות אני לוקחת ריטלין ולא לוסטרל

יולי: אה, אז לא אכפת לך שאת מפגרת כל עוד את לא מדוכאת?

נעה: כן! לא, חכי רגע!

יולי: *קדה לקהל*

נעה: *מסתכלת מסביב* היי, סבתא של יולי, מזמן לא התראינו!

סבתא: אה, שלום נעה, איך הטירונות?

נעה: קשה, הסמלת שונאת אותי *כאן נכנס נאום ה"טירונות זה חרא" האוניברסלי. טוב, האוניברסלי לישראל*

סבתא: אח, את תהיי בסדר. ותשמרי על יולי.

נעה: טוב, אני מנסה, אבל היא לא תמיד מקשיבה.

יולי. נעה, אם הייתי מקשיבה לך,עדיין היינו היום בכיכר רבין, כי את לא רצית לקחת אוטובוס חזרה והתעקשת ללכת לבד.

נעה: אה, כן? לפחות אני לא הייתי עסוקה ב...אמ....לעשות דברים מלוכלכים עם בנים.

סבתא: אה? יש ליולי חבר?

יולי: *בקול רם* לא

נעה: אוי, מה את אומרת, מה עם-

יולי: *מרביצה לנעה*

נעה: איי! מה קרה, לא התכוונתי לספר על זה שתקצע אצבעות בתחתונים שלך, רק על ההוא שאמרת שליקק לך את השקדים.

יולי: *נאנחת*

סבתא: שיהיה לבריאות

*אמא, אחות גדולה וחבר נכנסים לבמה משמאל, נושאים שקי פחמים*

חבר של אחות: היי יולי, מה קורה?

יולי: בסד-

נעה: בדיוק סיפרתי לסבתא שלה על החבר של יולי, כי היא לא מספרת לה כלום!

אמא: אה?

יולי: היא הוזה

נעה: *לחבר של אחות* הוא לא ממש היה חבר, אבל יולי אמרה שאם מישהו אובסיסיבי כל כך בקשר לציצים שלך, זה אומר משהו

אמא: מתי כל זה קרה?

נעה: טוב, היה את זה כנסענו לתל אביב, אה יולי את זוכרת את ההוא בחנוכה, וגם היה את הדבר הזה שאת הכחשת אבל לגמרי ראיתי בסופ"ש שהיינו בחיפה...

אחות: *מסתכלת על יולי בהרמת גבה* ולא סיפרת לי?

יולי: רציתי לתת לנעה את הכבוד

נעה: *לקהל הנאספים, שעכשיו כולל גם את דוד 1 ודוד 2, אישתו של דוד מיניקה ואובסיסיבית בקשר לתינוקת שלה* אני חושבת שהעקרון היא לא הייתה צריכה לתת להוא בפורים להכניס אצבעות לתחתונים, כי היא הכירה אותו רק ארבע שעות, אבל יולי אומרת שהוא לא שאל אותה, ואני האמת מבינה אותה, זה נורא מביך כזה, קשה להגיד לא

יולי: *קמה ברוב הדר*

נעה:ואח"כ החבר שלו ניסה להתחיל איתה, הוא היה חמוד לדעתי אבל יולי לא אהבה אותו ואמרה שהוא כזה מתחכך לה ברגל, ואני כאילו חושבת שזה חמוד, אבל האמת שלי זה לא-

יולי: *צועקת* החבר של נעה לא נישק אותה למרות שהם יצאו שישה חודשים!

נעה: *בבהלה* לא יצאנו שישה חודשים, יצאנו חצי שנה!

יולי: *בוהה* ...אם הייתי בנאדם מסוג שאומר את זה, הייתי אומרת או-מיי-גוד *נחנקת מצחוק*

נעה: איך יכולת לספר את זה לכולם יולי, זה פרטי!!

בן מבוגר של *בעע* של אימא: אני אשים את הבשר על האש (האמת שהוא אמר "מלמולמלמולמלמול" אבל הוא שם את הבשר על האש,אז כנראה שלזה הוא התכוון)

בן צעיר: *מחייך ומכין מיץ גזר ב"מכונה המיוחדת שיכולה להכין מיצים מכל דבר, אפילו מגזר!!" ולכן כמובן שחייבים להכין בה מיץ גזר דווקא* לעזור לך?

בן מבוגר: אממממהממממלמולמלמולמשהומלמול

בן צעיר: אם אתה אומר

אמא: *מושכת את יולי ליירכתי הבמה* תקשיבי

יולי: כן..? *רועדת ממבוכה*

אמא: אל תהיי כזו רעה לנעה

יולי: ...הא? *משפשפת את האוזן בתנועה דרמטית להבהרת הנקודה*

אמא: כולם רואים שאת כל הזמן יורדת עליה!

יולי: ...כן, את צודקת, איך יולי יכלה בכלל לעשות דבר כזה!

אמא: יופי, אל תעשי את זה יותר

*חוזרים למרכז הבמה*

*כולם מדברים על בת הדוד של יולי, כי ההורים שלה מתלהבים ממנהכל כך שאי אפשר לנהל שיחה בשום נושא אחר*

נעה: *ליולי* החבר של אחותך שוביניסט ואני שונאת אותו

יולי: *מצביעה* הוא עומד שם

נעה: אני יודעת

יולי: טוב, יולי לא אמרה כלום

נעה: אם את מדברת על עצמך בגוף שלישי את בסדר גמור

יולי: המ *נכנסת פנימה עם נעה אחריה ומרביצה לנעה בהתעלמות מהצרחות שלה עד שהאוכל מוכן*

*סוף*

טהדההההה! כל מילה אמת. לא, אנלא מגזימה בכלל. יש לי מזל שמשפחה שלי ממילא חושבת שאני מופרעת, אז אפחד לא הוטרד במיוחד. עם חברים כאלה, מי צריך ביצ'יות שילשינו עלייך? (אל תבינו לא נכון, היא בנאדם נחמד עד כדי פרייריות, אבל היא דפוקה בשכל. THE PROOF IS IN THE PUDDING, נה?)