(ככה זה כשאין אינטרנט בדירה - מעדכנים פעם ב... וכשכבר מעדכנים - זה עדכון ארוך כמו הגלות - אבל תתמודדו)

מדהים איך החיים מלאי תהפוכות והפתעות ברגעים הכי לא מתאימים.
דווקא כשהתלוננתי על השיממון בחיי והשוטפה הנוראית, הגיע שבוע וחצי שהכניס קצת צבע לחיים האפורים שלי:
בתוך שבוע וחצי מצאתי את עצמי עם חבר, בלי חבר, גרה עם מישהו וגרה לבד עם שוטפה שאני שונאת, חוגגת סילבסטר הכי מוזר בחיי,
שוב עם חבר, נפטרת מאדם שנוא, מתחילה קורס מדריכים לא כ"כ ברור למה, מאמצת כלב, עוברת דירה עם החבר, מסיימת קורס מדריכים,
באבדת את החבר, חוזרת לגור לבד ובאופן כללי מבולבלת למדי.
הכל התחיל כשהבחור החדש נכנס לגור אצלינו בסלון, מתוך מחשבה להקל על ההתאקלמות שלו באילת, ולאט לאט התקרבנו - בהתחלה
הסתרנו את העסק מהשוטפה, לא כ"כ כי לא נעים, כמו שפשוט יש לה פה בגודל גוש דן ולא רצינו שמשהו יפלט בעבודה - בכל זאת,
העבודה שלי, בתקווה העבודה העתידית שלו - לא רצינו לתת לסקס פשוט להרוס.
ואז קרה דבר נפלא - השוטפה נסעה למרכז ל-4 ימים.
אז בנוסף לזה שהייתי חייבת את האוורור הזה ממנה אחרי כל הסצינות שהיא עשתה לי בזמן האחרון, זה הגיע בתזמון מושלם מבחינת הבחור
החדש ואני - ו-4 ימים גרנו כמו זוג צעיר בדירה, סקס אחרי העבודה, סקס בבוקר, התכרבלות מול הטלויזיה, ארוחות ערב, ישיבות עם חברים
וכל שאר מני תענוגות - עד היום בערב.
שלישי בערב השוטפה שלי חזרה - בתזמון, באופן אופייני, הכי גרוע שיכול להיות - באמצע הסקס בסלון.
אז לא - לא נתפסנו על חם - כי את המפתח שלה היא השאירה בשביל הבחור לימים בהם היא נעדרה, אבל עדיין - אני מאמינה שכולם יכולים
להזדהות איתי בכמה שזה מבאס כשמפריעים לך באמצע הסקס.
היא חזרה ממורמרת כהרגלה ואמרה שלא נדבר איתה - אז לא דיברתי, וחצי שעה אחרי זה, כשרציתי רק להגיד לה שאני נכנסת למקלחת,
היא שוב התחילה לתקוף ולהתמרמר.
הלכתי לחדר לשבת על הלפטופ ולהתרחק מהשטויות שלה והיא המשיכה לפלרטט עם הבחור בסלון ולעשות מלא רעש, כי זה מה שהיא
עושה - מפלרטטת ומרעישה.
כשכבר נמאס לי מהרעש - יצאתי לסלון, ביקשתי שיהיו בשקט וחזרתי למיטה - הבחור מיד בא אחרי ונכנס איתי לשיחת נפש אכולת סרטים
על לא לספר לשוטפה.
אחרי זיוני שכל של רבע שעה, שככלו את הביטוי "מערכת יחסים" מצידו ואת התגובה "dont use the M' word" מצידי, החלטתי לחתוך:
אין לי שום כוונה להסתיר מהשוטפה שלי אפילו אם זה סתם זיון, ולו מהסיבה הפשוטה שבבית שלי אני אתנהג איך שבא לי ולא אדפוק דין
וחשבון לאף אחד.
הבהרתי לו שמבחינתי נמשיך לשמור על ההפרדה בין העבודה לבית - כמו שאמרנו כשהחלטנו להיכנס לזה - אבל בית זה בית ואין לי שום
כוונה לחסוך מעצמי בבית שלי.
הוא אכל עוד כמה סרטים ואז העפתי אותו מהחדר שישן על הספה בסלון ויחשוב על זה לילה - אני מוכנה לסבול סרטים של אנשים אחרים
כל עוד יש לי סיבה לסבול אותם, לא אם זה מתנקם בי.
אז מצאתי את עצמי בבית עם שוטפה נוראית וסוג של סטוץ מתמשך שאוכל עלי ועל כל הסיטואציה סרטים וישן בסלון.
אני לא יכולה להאשים אותו שהוא מבולבל - הוא הרגע עבר לאילת והוא עוד לא סגור על עצמו - אבל לי אין כח להתמודדויות האלה,
במיוחד לא בשביל בן אדם שאין לי כלפיו שום מחויבות או רגש ושלו אין כלפי, יש לי עכשיו מספיק סרטים בראש שלי (במיוחד עם הקורס
מדריכים הזה שהתחיל לי פתאום), שאין לי כח להתמודדויות של אנשים אחרים.

ואז וגיע הסילבסטר, ומנומשת ביקשה שאני אסע איתה לבסיס של חבר שלה לבקר אותו (כן כן - היא יוצאת עם ילדון) כדי שלא יעביר את
השנה החדשה לבד.
אמרתי לה שאני אסע איתה רק עם הבחור החדש גם יבוא - לא בא לי להיות גלגל שלישי בחג של אוהבים, במיוחד לא עם זוג קיטשי כמוהם.
באותו ערב היינו רק הבחור החדש ואני בסלון כי השוטפה הלכה לעשות כביסה (מסתבר אח"כ בדיעווד שיש איזשהם יחסי אהבה שינאה
ביינה ובין הערבי - אבל זה כבר מבלבל מדי, אז נשמור את זה לפוסט אחר) ונקלענו לשיחת נפש ארוכה ארוכה וכבדה שבסופה, למרות
שלא הגענו לאף פיתרון או הסכמה - הוחלט לנסוע עם המנומשת.
אז יצאנו - ונסענו עד לבסיס של חבר שלה, מרחק נסיעה די מכובד מעירי הדרומית, כאשר כל הנסיעה הבחור ישן מאחור והמנומשת ואני
מקדימה מדברות שיחות של בנות - אז התבכיינתי לה עליו, על השוטפה, על הכל - מה שאח"כ התגלה שהגיע לאזניו של הבחור שלא ממש
ישן - אלה רק ניקר כל הנסיעה.
הגענו לבסיס של החבר ברבע ל-2009 כשהמנומשת קיבלה SMS שאומר שהוא בישיבה ויאחר, אז אחרי שהתבאסנו החלטנו לדחות בשבילו
את השנה החדשה, ואת הספירה לאחור מלוות הנשיקות והשמפניה (כן כן - השקענו ממש והבאנו שמפניה וקרמבואים) עשינו רק ב-2009
ועשרה.
אני לא יודעת אם זו השיחה שהוא שמע או החג הגוי מקרב הלבבות - אבל באותו לילה הוא ישן איתי ומאותו רגע הפסקנו להסתיר מהשוטפה
את מה שהולך ביניינו .

הזמן המשיך לעבור על מי מנוחות יחסיים, הבחור ואני המשכנו לישון יחד ולשכב, השוטפה המשיכה לעצבן וכמה ימים אחרי תחילת השנה התחלתי
קורס מדריכים - שבאופן מפתיע - הבחור החדש התחיל איתי.

באחד הימים, והלוואי והייתי מצליחה להיזכר מה מהדברים שהשוטפה שלי עשתה היה הקש ששבר את גב הגמל - החלטתי שנמאס לי להיות אורחת
בבית שלי ושרודים בי במקום שאני משלמת עליו שכר דירה ושאני אעשה מה שאני רוצה - אז הבאתי כלב.
לא כנקמה, חס ושלום, פשוט מהרגע שעברתי לאילת היה ברור לי שאני רוצה כלב והשוטפה אפילו הסכימה כשנכנסנו לגור יחד, אבל מאותו רגע רק
דחתה ודחתה את זה - אז נשבר לי, ואיזה זוג נחמד שטס לתאילנד לשנה ואז עובר למרכז החליט למסור את הכלב שלו ואני הייתי הזוכה המאושרת -
אז קיבלתי כלב קומפלט, עם המון אוכל, כל האביזרים, חיסונים, צעצועים והמון המון המון מרץ - מרץ של גור בן 4 חודשים.

השוטפה התעצבנה - לא כ"כ על הכלב, כמו על זה שפשוט עשיתי משהו לא בדיוק כמו שהיא אמרה לי ולקחה איתי לשיחת "אנחנו מפרקות את החבילה",
לא כ'כ כי היא רצתה - יותר כי היא רצתה שאני אתחנן שהיא תישאר ושלא נפרק - מייד זיהיתי את ההזדמנות ועפתי עליה...
אם היא המפרקת - היא זו שסוגרת את העסק מול בעלת הבית ולי נשאר רק למצא מקום חדש ולעוף בהקדם.

אז מצאתי - באותו ערב, ויום למחרת כבר היינו הכלב, אני והבחור החדש - שלא רצה להישאר אפילו שנייה עם השוטפה הבלתי נסבלת שלי - בדירה החדשה.

הדירה שמצאתי מקסימה: יש לי חצר קטנה עם נדנדה, שולחן פיקניק, גריל ומקום להקים ערוגה, מטבח קטן וחמוד, שירותים ומקלחת צנועים,
חדר ארונות שכבר הספקתי לבלגן ועוד חדר מרכזי שהוא גם הסלון וגם חדר השינה שלי - עם ספה, טלויזיה, מיטה ושטיחון והכל מעוצב באופן חמוד
מאוד ועם טאץ' רוחני ובייתי - חור קטן והזוי ומתאים בדיוק בשבילי:
בעל הבית שאנטי באנטי עם איזה 5 ילדים ואישה עם גשר, גר איתי - למעשה - הכניסה לבית שלי היא דרך הכניסה שלו - רק מאחורה - נכנים לחצר
שלהם ועוקפים את הבית. מעבר לגדר בחצר שלי גר איזה אבא סטלן עם 2 ילדים - מתעסק בגמלים ואהלים, גר עם הילד שלו שנה באיזה מערה
במדבר, יוצא מדבר איתי עם ג'ויינט ביד כשהילדים רצים מסביבו, בחצר יש להם שובך של יוני דואר. מול הבית יש לי חנות סקס, מהצד השני מרכז
לבריאות נפש של קופ"ח כללית, מרכז איסוף של בקבוקים רייקים - מה שמבטיח לי כל בוקר קהל הומלסים שבאים לקבל כסף עבור עגלות עמוסות בקבוקים,
ובצד יש פאב של פליטים סודנים (ע"ע דראפור) שכל יום כשהם משתכרים הם מתחילים לתופף ולשיר ומשגעים לי את הכלב...
ובאמצע כל ההמולה גרה אני - ללא ספק מיקום מעניין מצאתי לי.

נכנסתי לדירה והתחלתי את חיי החדשים, כשמצד אחד העבודה והקורס מדריכים שמתסכלים לי את הנשמה ומהצד השני הכלב והבחור שעושים לי טוב
כל יום כשאני חוזרת הבייתה.

הקורס מדריכים היה נוראי - כל יום היינו חוזרים עייפים מתים ומיואשים מהיחס הזוועתי של המדריכים שלנו ושל חברינו לקורס שרק ניסו להכשיל ולהציק.
נוסף על זה שמאז חנוכה היינו רק ביום מנוחה אחד ואני עובדת 7 ימים בשבוע - הגעתי לסף קריסה.

באחד הימים שאני זוכרת ממש לפרטים חזרנו הבייתה מיואשים רק כדי לגלות שהכלב חירבן על כל המיטה וקרע חלק בספה - מה שסיפק סיום נוראי
ליום עוד יותר נוראי - הוצאנו אותו לטיול והתיישבנו על המיטה עם סיגריות, שישיית גולדסטאר וצ'ייסרים של ליקר של סבא שלי שההורים הביאו והשתכרנו
ובכינו - לא בכינו ממש, התלוננו וניסינו להבין מה יהיה.
ואז שכבנו - זה לא היה סקס של אהבה, משיכה או סיפוק - זה היה סקס של יאוש - של שני שיכורים מיואשים שרק רוצים לפרוק ולשכוח.

הקורס נגמר, עברנו את המבחנים והתחלנו שגרה של עבודה, כלב, סקס ולישון.

במוצ"ש האחרון הוא נסע, חזר הבייתה לשבוע לעבוד קצת כדי להרוויח טיפה כסף להתקיים פה באילת עד שהוא יקבל את העבודה כמדריך באופן קבוע.
נשארנו לבד, הכלב ואני, בהתחלה היה קצת רייקני - אבל תוך פחות מיום התרגלנו והחיים התחילו להיות יפים ושקטים.
בבעבודה התחלתי להעביר את הקורס הראשון שלי כמדריכה והשינאה לעבודה רק המשיכה לגדול.

אתמול היאוש הגיע לשיא כשהמנהל המקצועי שלי איים עלי בפיטורים רק כי שכחתי את האוגדן מדריך בבית - תגובה לא פרופורציונלית לחלוטין.
החלטתי שזהו - אני עוזבת ומחפשת מועדון חדש.
היום היה הראיון עבודה - ובעזרת השם וקצת רצון טוב - בקרוב אני מתחילה לעבוד במועדון אחר.

לכבוד המצב רוח הרע הגיעו אלי אתמול הערבי והמנומשת לערב עידוד שכלל: בירה, 2 פיצות ולחם שוב, קולה והמון המון המון סמים.
פשוט ישבנו בבית ונרגענו - צחקנו עד שכבר לא הצלחנו לנשום ונהנינו.
בסוף הערב המנומשת לא הייתה במצב לנהוג הבייתה אז היא נשארה לישון איתי - כשהכלב ואני שוב ישנו עם מישהו במיטה :)

אז מה בינתיים?
אני מחכה.
מחכה שהבחור יחזור כדי לברר בייניינו ועם עצמי מה הולך ביניינו אם בכלל,
מחכה לראות מה קורה עם המעבר לעבודה החדשה,
מחכה שהכלב יפסיק לחרבן לי בחצר ולהרוס את הבית,
מחכה שיתנו לי כבר חופש מהעבודה לנוח קצת,
מחכה...
יהיה טוב -
חייב להיות :)