Fool enough to almost be it, And cool enough to not quite see it, And old enough to always feel this
|
| 1/2009
The City of Mountain and Sea
התפטרתי.
אתמול היה היום האחרון שלי במועדון צלילה ומפבואר אני מתחילה לעבוד במועדון אחר - יחד עם הנמוך והמנומשת.
מאחר ועזבתי את העבודה, ומאחר ולא קיבלתי אפילו יום חופש אחד מאז חנוכה - הרשתי לעצמי לקחת שבוע חופש
בין העבודה הישנה לחדשה, לארוז את הכלב והבעיות ולנסוע לסדר את הראש בחיפה ובעיקר - לישון.
בלי סמים, בלי סיגריות, בלי אלכוהול בכמויות מופרזות ובעיקר - בלי צלילה...
להשאיר את כל מה שמרכיב את חיי האילתייים בדרום לשבוע ולחזור להיות קצת הילדה הקטנה של אמא ואבא.
יצאתי מאילת באוטובוס צהריים ביום שבת והגעתי בשבת בערב.
באופן משעשע - הראשון שקפץ והופיע חזרה בחיי ברגע שהייתי בתנועה צפונה הוא המוסיקאי, למרות שלא דיברנו
מאז ההגעה האחרונה שלי לחיפה - כבר כשהאוטובוס היה באיזור קיפוץ קטורה קיבלתי ממנו הודעה שמבקשת להיפגש.
אז נפגשנו - אתמול, הלכנו לראות איזה אומו אחד שחושב שהוא עושה קאברים לדילן - היה משעשע.
הערב נחתם בנשיקה באוטו ולא שום דבר מעבר - מה שדי הפתיע אותי כי כבר בניתי על הזמנה לקפה וסקס אדיש ונרקסיסטי
כמו שהיה פעם שעברה.
אבל לא - נשיקה, ובזה נחתם הערב.
מוזר.
את היום הראשון בבית העברתי בעיקר בלשבת מול הטלויזיה ועל המחשב בפיג'מה - הייתי צריכה קצת להתבטט (מהמילה
בטטה - כאילו...) אחרי תקופה כ"כ ארוכה של עבודה 7 ימים בשבוע.
יש סיכוי לצאת בערב - הבחור החדש עוד לא חזר לאילת, הוא בבית בקריות ויש מצב לאיזה בירה היום (סקס?)... נחיה ונראה.
בינתיים התקווה הכי גדולה שיש לי מהשבוע הזה היא לנוח כמה שיותר ולחזור לאילת עם כוחות מחודשים:
אני אזדקק להם
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
