בכוונה רקדתי עם השחום בצורה אירוטית במיוחד בהופעה של הלהקה של הבריטי שלשום.
אחרי שבמוצ"ש, הוא זיין אותי ואז זיין לי את המח (באופן מעורר רחמים ב2 המקרים) - ממש רציתי להוציא לו את העיניים.
מן סוג של תחושת נקמנות נשית קדמונית התעוררה לה, ובזמן שהבריטי ולהקתו פיזזו על הבמה מנגנים להם Knokin on havens door
השחום ואני רקדנו ריקוד מושחט שלא היה מבייש את העונה ה-500 של "רוקדים עם צוללים".
מסתבר שזה עבד.
למרות שבמוצ"ש, אחרי זיון מביש, הוא חפר לי שעה וחצי שהוא לא רוצה שניקשר וכאלה, שלשום בזמן שהשחום ואני רקדנו, הוא לא
הפסיק להסתכל בבחינה ובסוף הסט, כשישבתי לי בחוץ עם סיגריה, לא עברה יותר מדקה והוא ניגש אלי.
כשהגענו אלי הבייתה, לא בזבזנו יותר מדי זמן ומייד שלפנו את הבס והגיטרה.
להבדיל ממוצ"ש, כשבאתי אליו למלון ומיד נכנסנו למיטה, שלשלום לא נגענו אחד בשניה.
לילה שלם ישבנו אצלי - ניגנו על הבס, הגיטרה והחצוצרה, עישנו (הבריטי חיבר איזה 3 ריזלות וגילגל ג'וני בגודל חיים), ובשלב מסויים
כשמוח התנתק ולא הצלחנו יותר להחזיק את הכלים, נשכבנו על המיטה מחובקים ופשוט הקשבנו למוסיקה.
התחברנו לכל צליל, כל פריטה נשמעה כ"כ ברורה ולא היה צורך במילים - האינטימיות שעמדה באוויר הייתה מדהימה.
בבוקר התעוררנו - לקחתי אותו למלון ויצאתי לאיסוף העובדים ולמועדון.
אני לא מאוהבת בו, זו לא אהבה, גם ברור לי שאני לא יכולה לפתח איתו או אליו שום קשר - הוא חוזר בקרוב לאנגליה, הוא בן 30,
הוא קטולי (נימול למזלי)... האמת שאם הייתי מחפשת אהבה לא הייתי נכנסת לזה מלכתחילה.
אבל יש אינטימיות - קשה לי להכחיש את זה - אולי זו המוסיקה, אולי הסמים, סביר להניח שהשילוב של שנייהם ביחד, אבל החיבור
שהיה לי באותו לילה, האינטימיות, השלווה - זה ללא ספק היה אחד הלילות הטובים ביותר שהיו לי מאז שהגעתי לאילת לפני 4 חודשים.

מחר אני 4 חודשים באילת.
סוף סוף אני מתחילה להרגיש פה בבית, למצא את המקום שלי.
הדירה, הכלב, החברים והעבודה במועדון החדש - הכל מתחיל להתחבר לכדי תמונה יציבה ונוחה של חיים ממשיים.
לא שאלו חיים יותר מדי בריאים - הבילויים, האלכוהול, הסמים, חוסר השינה והצלילה כל בוקר מחדש,
אבל זו תקופה בחיים, זה כנראה מה שאני צריכה עכשיו.

נראה לי שאני צריכה יותר להתחיל לעמוד על שלי.
כל החיים הייתי בחורה אסרטיבית וחזקה ופתאום פה אני מפחדת לפתוח את הפה.
כאילו יצאתי מהצבא כ"כ עייפה שאין לי כח לריב עם אף אחד ואני אוגרת ואוגרת עד שאני מתפוצצת, מחפשת את השקט במקומות
הלא נכונים - כי כל ענף הצלילה הזה זה רק פוליטיקה ומשחקי כח...
רק רציתי להדריך קצת צלילה... זה הרבה לבקש?!
כנראה שאני אצטרך להתחיל שוב לפתוח את הפה - לחזור לעצמי החזקה והאסרטיבית, אחרת ימשיכו לדרוך עלי כל החיים.

יהיה טוב
חייב להיות