מתי כתבתי פעם אחרונה?

נובמבר 2006, שזה היה לפני שנתיים - וואו! הרבה זמן.

I Guess im back

and i guess im here to stay.

חשבתי שהבראתי מהחיידק, אפילו ניסיתי לכתוב לעצמי - אבל כנראה שפעם בלוגר, תמיד בלוגר,

ויותר מדי פעמים אני מוצאת את עצמי חוזרת מהעבודה ומדמיינת איך אני אכתוב פוסט על מה שאני מרגישה היום.

אני מניחה שאולי לבדידות הנוכחית שלי יש חלק במצב - עיר חדשה, עבודה חדשה, חיים חדשים.

אבל למה להתחיל מהסוף, בואו נראה מה היה לנו:

השתחררתי מצה"ל לאחר 3 שנים כלוחמת - יותר כמו עכברית בה"ד.

די מהר הבנתי שהגדוד לא בשבילי, בעיקר בגלל האנשים והיומרנות של אלו שקוראות שעצמן לוחמות, ועזבתי את התחינה לטובת חמשושים קבועים בבה"ד.

מייד עם היציאה לחפש"ש ירדתי לאילת לקורס מובילי קבוצות צוללים, שזה לא בדיוק מדריך צלילה - אלה דרגה אחת מתחת, עם סיום הקורס עליתי לבסיס לטופס טיולים וממנו - לבקו"ם! 

ביום של השחרור, כמה שעות אחרי ששילמתי על נסיעה הבייתה ובדקו אותי בכניסה לרכבת - ירדתי חזרה דרומה להתחיל לעבוד,

מצאתי דירה עם שותפה שגם עובדת איתי והתחלתי, את מה שאפשר לקרא לו - החיים האמיתיים.

את הסופ"ש האחרון ביליתי לראשונה חזרה בחיפה לחופש קצר של 3 ימים אחרי קרוב ל3 חודשים שלא הייתי בבית בכלל (אולי שעתיים פה ושעתיים שם - אבל זה לא נחשב).

השהייה בחיפה, במיוחד בעונה שבה אני הכי אוהבת את העיר - החורף, העלתה לי פרץ געגועים מטורף ונוסטלגיה - מה גם שזה היה סופ"ש מדהים ללא ספק - אבל למה להרחיב בדברים?

צריך לשמור משהו לפוסט הבא, לא?

כבר חודש משוחררת,

כבר חודש וחצי באילת,

וכבר חוזרת אליכם -

בתקווה לראות פה את כל אלו שהיו הקבועים לפני שנתיים ועוד

פה כדי להישאר

סימפוני

של החיים (האמיתיים)