- אני צריכה להמשיך בהם ולהתמיד. להפסיק להחליט החלטות שאחזור בהן מחר או מחרתיים.

- אני רוצה מחשב שוב. לדבר עם ידידים מסטולים כשהם חווים פרץ געגועים וחיבה... זה חסר לי.

- אני רוצה להצליח לחזור הביתה מהעבודה ולא ליפול לשנת צהריים. לחזור הביתה מהעבודה ולהצליח לתפקד ולא לתפקד רק מחוץ לבית.

- כוסעמק. אני רוצה וצריכה תיק עבודות. ולהתקשר וללכת לפגישות ייעוץ ולהרשם... וכל כך ירד לי מהלימודים. איך אפשר לרצות ללמוד כשכל הזמן שומעים חברים בוכים על כמה שקשה?! איך אפשר לרצות ללמוד שיודעים שאלו יהיו החיים, כל החיים, בשנים הקרובות?!

- אני רוצה לנשום לרווחה בלי להוציא עשן של סיגריות. ובעצם, גם אם זה יהיה עם... רק השלווה. אני צריכה אותה.

- לא יודעת. אני רוצה לבכות אבל לא רוצה. רוצה להרשות לעצמי להיות עצובה ומדוכאת אבל לא מוכנה. אלו רק סימנים רעים ורוב הזמן אני עסוקה בשכנועים עצמיים שהזמן הזה עבר ושאני כבר לא כזאת אבל בפנים אני יודעת, אני לא יכולה לברוח מעצמי. וזה חלק ממני.

- אני רוצה להפסיק לפחד.

- אני רוצה שידידים שלי יזכרו אותי גם אם לא התראנו שבועיים ולא רק אם לא התראנו חודשיים כי אחרי חודשיים זה כבר כל כך לא רלוונטי מבחינתי.

- אני רוצה אהבה. לא מהבחינה הרומנטית, סתם אהבה... לדעת שאח שלי אוהב אותי. שלמישהו אכפת ולא רק כי אני סגורה ולא מדברת, פשוט כי ככה.

- אני רוצה להצליח לקרוא את הספר המזורגג על אדריכלות. לקרוא יותר מ-2 עמודים לפני שאני נכנעת לשבועיים.

- אני רוצה שהכאב הזה יתן לי לפחות משהו אחד טוב. לפחות משהו אחד שאני אצור ואהיה גאה ואוהב אותו באמת.

לפני שנה היה היום בו גיליתי שאני משתחררת בלי קבע. היום לא אישרו לנחפף שלי קבע והוא הבין שהוא משתחרר אוטוטו...

אירוני העולם הזה. באמת שאירוני.

אידיוטי הצבא הזה. עם כל הכבוד והאהבה, אידיוטי.

עבר כל כך הרבה זמן מאז שלקחת אותי להופעה ההיא... שהצלת אותי מלשבת בבית ולבכות וגרמת לי להאמין שאולי אתה באמת שווה משהו.

אתה לא.

אני רוצה לישון,

ורוצה לקום.

רוצה להפסיק לרצות כל כך הרבה

ופשוט לעשות.

לילה טוב,

*די*