עשור חדש שנפתח בפרידה וסופ"ש מלא שינה. לא רוצה להעכיר את האווירה פה כי היא נהייתה כל כך חיובית בתקופה האחרונה ואני אוהבת את זה ככה.

בקיצור אכתוב שהקשר איתו הסתיים. הכל לטובה והחלטתי לשים קץ לדמעות כי אין להן עוד מקום בחיי,

הלחץ מהלימודים לא מאפשר לי להתעמק בכאב יותר מדיי אז אני מעבירה אותו מעליי, כל עוד דברים היו פתוחים זה לא היה ביכולתי, אבל עכשיו דברים נסגרו סופית מבחינתי ולכן אני זורמת ועוברת הלאה

(ומאמינה שהכל לטובה).

את השנה התחלתי בשעות שינה-עד-כדי-עלפון אחרי שעברתי לילה לבן של עבודה לפני הגשה בלימודים...

אבל עם כל זה היה ממש נחמד ביום חמישי בלימודים, מסתבר שמחסור בשעות שינה יכול להעשות משעשע כשמדובר בכיתה שלמה שמאבדת את השפיות יחד... (:

הלחץ הורג ומתסכל וקשה אני מודה, אבל אני מודה גם שאני אוהבת את הלימודים האלו, אני אוהבת את השעורים האלו.

גם אם לפעמים זה מרגיש שאני לא טובה בזה או לא ממש לומדת... לדברים לוקח זמן לשקוע.

"The Funeral"

I'm coming up only to hold you under
I'm coming up only to show you wrong
And to know you is hard and we wonder
To know you all wrong, we were

Really too late to call, so we wait for
Morning to wake you; it's all we got
To know me as hardly golden
Is to know me all wrong, they were

At every occasion I'll be ready for a funeral
At every occasion once more is called a funeral
Every occasion I'm ready for the funeral
At every occasion one brilliant day funeral

I'm coming up only to show you down for
I'm coming up only to show you wrong
To the outside, the dead leaves, they all blow (alive is very poetic)
For'e (before) they died had trees to hang their hope

At every occasion I'll be ready for the funeral
At every occasion once more is called the funeral
At every occasion I'm ready for the funeral
At every occasion one brilliant day funeral