באחת ההפסקות מהלימודים התיישבתי מול המחשב וחזרתי קצת אחורה, דפים מלאים בילדות, תמימות ודכאון...

היה קצת מוזר לחזור לשם. להבין את הלבד שהרגשתי שם מול הלבד של היום...

מוזר.

-

כשאני לא חושבת על המלחמה שעומדת בפתח נראה שהמצב דיי טוב.

העצבות תוקפת אותי מפעם לפעם, אבל מה זה מחדש?!

אתמול לא הייתי בבית וזה היה משחרר, אני חייבת לעשות את זה יותר.

בבוקר הייתי במכללה ומשם, סחוטה מעייפות הלכתי אליו כדי לישון (בית ריק), אחרי כמה דקות הוא הפתיע אותי... ^_^"

מדהים כמה התגעגעתי לשעות האלו. מדהים כמה אני נהנית איתו. מדהים.

יאללה, חזרה ללימודים.

יש כמה דברים שאני צריכה לפתור. (גם בחיים).