<עמכם הסליחה על המגילה שלפניכם>

אצל סבתא:

שעמום גדול, לפחות בהתחלה.

דיפדפנו באלבומים של החתונה, 2 אזכורים שלי, 2 יותר מדיי.

אוכל, אין שום הערה בקשר לצמחונות, טוב שכך.

במהלך הקידוש העבירו לי את כוס היין,

לא רציתי לשתות, הארוחה הזאת היא לכבוד הנישואים שלהם,

אני לא רוצה להיות חלק מזה,

לא רציתי להיות שם בכלל...

בסוף נזכרתי באיזושהי הבטחה שהבטחתי לעצמי ושתיתי \: .

חדר, ספר, שיחה קצרה עם השחיף, לא זוכרת על מה אפילו...

תמי התקשרה, נפגשים...

מציקה לאמא "בואי נלך, בואי נלך"

אמא באה לחדר,

השחיף מספר שהוא הולך אחרי כן למועדון,

אותו מועדון אליו כל החבורה איתה אני מסתובבת הולכים בדרך כלל

ואז הוא ירד על פריקים ותיאר סיטואציות בהן חברים שלו מרביצים או מאיימים עליהם.

שמעתי כבר סיפורים על מה קורה לערס שעובר לחלק של המטאל והרוק במועדון ההוא...

הייתי צריכה להחזיק את עצמי מללכת איתו,

למשוך אותו לחלק של הפריקים

ולזרוק אותו כמו דג קטנטן לאקווריום של דגים טורפים,

לראות מה יקרה לו (אם הוא כזה גבר-גבר, דביל.)

הוא הציע שאני אבוא,

הרבה יותר מפעם אחת,

ניצלתי את ההצעות כדי לרדת עליו באלגנטיות בתשובות נוסח

"למה-אתה-חושב-שאני-בכלל-רוצה-לבוא-איתך?!"

אבל הוא לא הבין את העניין.

בשלב כלשהו התעצבנתי אז התקשרתי לבולי (בולי=יוב)

לראות מה קורה איתו... הכל בסדר.

אחרי כמה זמן,

במהלכו אני המשכתי לקרוא,

דודה שלי נכנסה לחדר בוכה... \:

אמרה שהיא החזיקה את עצמה כל הערב...

אמרתי לה שהיא לא צריכה להחזיק את עצמה וחיבקתי אותה.

אמא גם באה לחדר... וישבנו שם, דודה, אמא, והילדים...

פעם ראשונה שראיתי חיוכים שלא נראו לי רשעיים...

דיברנו על כלבים (:

אנחנו מנסים לשכנע את דודה שלי לאמץ כלב...

הבנות נורא רוצות וזה רק יעשה לה טוב.

באחד החלקים צעקתי משהו לכיוון מני,

הוא נעלב \:

כשראיתי שהוא בצד, בוכה, רצתי אליו <על עקבים!>

הרמתי אותו <על עקבים!!>

ואז אמרתי לו שיראה איך אני צריכה להרים אותו כדי שלא יבכה לי

<תוך כדי שאני מראה לו את העקבים>

הוא נרגע. ילד יפה.

כשאנשים באו לחדר לקרוא לאמא ולדודה הן הלכו...

שלומי התקשר, שוק קל, עונה ...

הוא שאל איפה אני עניתי,

רמז שאין לו מה לעשות "כי החברים שלו כבדים" ושאולי הוא יקפוץ לבקר

(הוא גר במרחק נסיעה ממני... לא מסבתא, כאילו... גם מסבתא אבל לא לזה התכוונתי...),

אמרתי לו שכשאני אחזור אני אתקשר אליו

ושאני אולי אצא עם החבורה...

כלומר שקבענו, ואם הוא רוצה הוא יכול לבוא...

מציקה לאמא "בואי נלך, בואי נלך"

בסוף ברבע לאחת עשרה בערך יצאנו...

בבית:

היססתי אם להתקשר לשלומי, בולי אמר שכן,

התקשרתי קודם לתמי, אמרתי לה שחזרתי ושאני כניראה אבוא עוד מעט,

היא אמרה שהאלכוהול כבר נפתח... >_<" אמרתי לונורא...

התקשרתי לשלומי, אמר שהוא וויתר על הרעיון <כמו שחשבתי, היה מאוחר מדיי כבר>

ומסר לי להנות...

יוצאת...

בחוץ:

הדרך ארוכה יותר כשהולכים על עקבים,

שומעת את קולות הצחוק ממרחקים...

ומישהי מהבניינים הסמוכים צועקת עליהם שהיא תזמין משטרה...

מחליטים לעבור לגינה אחרת...

ושוב... הדרך ארוכה יותר כשהולכים על עקבים,

אבל אדם חיכה לי והלך לידי (: חמוד.

ישבנו בגינה השניה...

הם היו כבר בהשפעת האלכוהול ככה שהם שרו כלמיני שירים...

לא עבר יותר מדיי זמן עד שגם אני הייתי בהשפעה,

<הם לא סיימו הכל...>

אבל לא שרתי. לוידעת למה...

הייתי עייפה, גם לפני האלכוהול ובמיוחד אחרי...

ערב הזוי למדיי של וודקה שהצליחה להשפיע על מנוסים ממני (אני לא מנוסה בכלל),

היה מוזר לראות את אנה, שיכורה.

בסוף היא גם נרדמה... ^_^"

אני סתם הרגשתי בעולם משלי...

רחוקה מכולם אבל עדיין איתם.

מניחה את הראש על השולחן או על מי שהיה לידי.

יש מישהי... בביצפר, שכבה מתחתינו, שמסתובבת איתנו.

היא נולדה שנה אחרי,

והיא כל כך מזכירה לי את מה שאני רציתי להיות,

לפני כמה שנים.

אוהבת מטאל, חורשת מועדוני רוק והופעות מטאל,

עם הורים שתומכים בתרבות, שמהווים חלק ממנה.

אפילו השם שלה זה השם שתמיד רציתי שיהיה לי...

כשהכרתי אותה הבנתי כמה השתניתי...

ג'ג'ה כל כך "משחקת אותה" לידה,

הבנתי,

שאני הייתי במקומה...

שכשהכרתי את ג'ג'ה, אני הייתי זאת שמשחקת אותה...

והבנתי כמה השתניתי...

כמה אני כבר לא אוהבת אנשים כאלו רק בגלל שהם כאלו...

הילדה הזאת, שתקרא פה מעתה עדן,

נמרחה על אדם כל הערב... זה היה מצחיק לראות את זה...

ואדם... אדם דוחה בכמה שיותר נחמדות...

יש לה חבר, ולאדם יש חברה...

אבל אדם הוא לא אחד שיבגוד,

מסתבר,

שגם לא תחת השפעה של אלכוהול...

שיחות אל תוך הלילה...

במהלכן הודעות לחוצות של בולי...

ושוב השינון,

"הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר"

כולם בדקו אם הם שיכורים (לעמוד בצורה מסוימית ולגעת באף)

לא הייתי שיכורה...

אבל גם אדם הצליח והוא כבר ראה הכל מסתובב,

וגם ההיא הצליחה..

ככה שזה בספק...

בסוף הגעתי למסקנה ששלפוחית השתן שלי תתפוצץ,

ושהשיחים לא מחמיאים לה...

חזרתי,

גם תמי חזרה...

בבית:

נכנסת הביתה,

רצה לשירותים,

מצליחה לעשות הכל כמו שצריך (:

ולענות לאמא שהכל בסדר.

אפילו להוריד את האיפור,

מה שאני לא עושה בדרך כלל...

מניחה את הראש על הכרית,

הכל מסתובב,

נרדמת.

לילה:

מתעוררת ב5 וחצי,

בולי לא שולח הודעות. מוזר אבל לונורא.

כניראה שהכל בסדר...

לא מצליחה להרדם.

שלומי מטייל בראשי,

שיצא כבר, שיצא ...

מוזר לי ההזמנות האחרונות שלו... מאוד מוזר.

בערך בשש נרדמת.

בשמונה מתעוררת שוב...

הודעות מבולי, כלום לא ברור.

בתשע כבר קמתי...

דברים מתחילים להתבהר...

יום חדש, השמש זורחת.

יום טוב שיהיה לכם.

*די*