כאב גרון נורא החליט לתקוף אותי בבוקר שתוף גשם זה...

לא התחלה ראויה ליום, למרות שאני אוהבת גשם ולמרות שלמדתי היום שעה אחד ויחידה בלבד.

בהמשך חיכתה לי עוד הפתעה לא נעימה כלל שהוכיחה את הדברים שכתובים בפוסט הקודם

 אך לא אפרט עליה מטעמי בושה וכלימה שרובצים עליי מצהריי יום זה.

אבל לא תהיה לי ברירה בשלב כלשהו ואני אהיה חייבת לכתוב על זה, לפחות, עד עוד 9 ימים.

ההמשך הנצפה:

עוד חצי שעה שלומי מגיע אליי... ללמוד.

התגובה היחידה שלי בנושא נותרה כפי שהיתה לפני שעה לאחר שיחת הטלפון שלנו והיא  לורוצה.

כל שאר השאלות יקבל תשובה אחידה ונוקבת והיא  אין תגובה.

עוד 14 שעות שחולפות במהירות מומרצת תערך הזוועה הגדולה

והיא...

        מבחן מתמטיקה.  ראשון לסמסטר זה...

ועוד זוועה רחוקה מכדי להתעסק בה כרגע

תגיע בעוד 64 שעות (אם ספרתי נכון, יחסית לרגע זה, לפי היכולות המתמטיות שלי, לא ספרתי נכון.)

והיא...

           מבחן באנגלית (זה שיקבע אם הבגרות שאני אעשה תהיה 5 יח"ל או 4)

ושוב... התגובה היחידה שלי לנושאים אלו היא לא רוצה!!!!