אתמול:

הוא איחר, דיי הרבה, והפלפון שלו לא היה בקליטה אז קצת נלחצתי (פולניה וונאבי) אבל בסוף הוא הגיע...

למדנו... כשאני יודעת את רוב החומר שהוא לא (אי שיוויונים וחקירת משוואות) והוא יודע טוב יותר את החומר שאני לא יודעת בכלל (סדרות. איכס). רוב הזמן הוא צחק. קצת הלחיץ אותו כשהוא היה מסתכל עליי פותרת ובשלב כלשהו אמרתי לו את זה אז הוא עבר למחשב (: היה נחמד.

היה קטע שהראה שהוא יודע שהתרחקנו...

המחשב שלי עשה בעיות אז עשיתי ריסטרט ובגלל הסריקה לקח לו הרבה זמן לעלות,

שלומי לא שם לב לסריקה אלא רק לזה שלקח לו הרבה זמן לעלות

"תגידי... מה קורה למחשב שלך?"

-"עשיתי ריסטרט"

-"כן אבל למה לקח לו כל כך הרבה זמן?"

-"כי היה את הכחול הזה..."

-"אה?? oO"

-"נו... סריקה..."

-"אה!"

-"אתה לא מבין את השפה שלי במחשבים, זה לא בסדר."

-" כן. אה.. פעם הבנתי אבל היום..."

מצאתי גם משהו שהוא פעם כתב לי, אחרי שאני ונטלי התרחקנו,

"יש משפט שאני מכיר ואני יחסית דוגל בו Understand that friends come and go, but for the precious few you should hold on. תבין שחברים באים והולכים אבל את המעט החשובים תשמור קרוב אני לא דואג לשים לב אם אותו אחד שהייתי מדבר איתו ונפגש איתו לפני חודש

עדיין מדברים איתי ונפגשים איתי באותה רמה.

אני לא מסתכל על זה שחופש מסויים היה לי שהגעתי אליו כל יום,

ובחופש האחרון לא הגעתי אליו בכלל.

אני מתסכל על זה שתחת לטלפונים ומתחת למפגשים ולכל הדברים

אנחנו עדיין חברים..."

אולי זה עדיין ככה ואולי לא כי זה היה דיי ממזמן אבל לא הזיק לקרוא את זה, שכחתי מזה בכלל.

בכל אופן היה נחמד... אפילו קיבלתי חיבוק לא היה כמו פעם אבל אני צריכה ללמוד לא להשוות, מה שהיה היה וטוב שהיה, היום אלו ימים חדשים והדברים השתנו.

הלילה:

הכאב גרון הסתבר כאחד רציני, כל הלילה כאבי ראש והשתדלות לא לזוז כי זה הכאיב יותר.

בסוף בחמש לפנות בוקר קראתי לאמא והיא הביאה לי אקמול, שקיוויתי לא להקיא, ישנתי פחות משעתיים.

הבוקר:

הגרון כואב פחות אבל הראש נורא. הולכת למבחן, מגלה עם מריה שהפסדנו יותר מחצי שעה,

פותרת הכל חוץ מהשאלה של סדרות וחצי מהגאומטריה.

מדברת עם שלומי,

אומרת שאני הולכת,

מדברים קצת על המבחן,

הוא הצליח סדרות וגאומטריה,

את השאר גם אבל חסר לו חלק אחד.

אומרת לתמי היי וביי,

לא מוצאת את בולי.

מריה עדיין במבחן.

מדברת עם המורה ומסבירה לה שאני חולה.

משתחררת הביתה.

שעה וחצי עומדת בתור אצל הרופא - דלקת גרון, קונה תרופות.

בית, מחשב, והרבה הרבה כאבים.

עוד יומיים מבחן באנגלית וסתימה, מקווה שאני אצליח ללמוד.

יהיה בסדר, אני צריכה לישון.

לילה טוב.

*די*