לא רציתי שהפוסט הזה יעבור כל כך מהר ככה שבבקשה, מי שקורא את הפוסט הזה שיעיין גם בזה שלפניו.

הוא חשוב לי נורא. (אפילו תקראו רק את ההוא וותרו על זה...)

אחרי שעשיתי סתימה ביום חמישי הלכתי לי לטייל,

שכחתי את הפלפון שלי בבית אז החלטתי לנצל את הזמן שאמא לא יכולה להתקשר אליי בצעקות...

נכנסתי לחנות ספרים דיי גדולה בסביבה, ופשוט לא יכולתי לעזוב...

חצי שעה הסתובבתי לי קוראת ומחפשת ספרים, אפילו שלא היה לי כל כך הרבה כסף.

נראה לי שניחנתי בכשרון הזה, להיות בחנויות ספרים כל כך הרבה זמן, מתמי...

היא תמיד מתנחלת שם, עוברת על כל ספר וספר של סופר שנשמע לה מוכר...

בכל אופן,

באותו היום עשיתי משהו שהייתי צריכה לעשות ממזמן...

קניתי את "הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אכזיפרי, כן כן אני יודעת...

"מה לא היה לך את הספר הזה??" "זה ספר חובה בכל בית!"

אך ההורים שלי נוטים לא להכיר דברים, דווקא כשהם חובה בכל בית...

לכן, סוף סוף, היום סיימתי לקרוא את הספר המדהים הזה.

וכיסיתי בור השכלתי רחב לכל הדעות...

אתמול, מותק שוב באה לבקר, מה שגרר עוד התנחלות בחנות הספרים (:

החנות שופצה לא ממזמן ולכן יש כמה מבצעים מעניינים ביותר,

ביום חמישי, כשהייתי שם, שמתי לב לספר אחד שמישהי המליצה לי עליו ממש לא ממזמן

לכן דאגתי לאגור עוד כסף מאבא ואחרי רבע שעה של תהיות,

האם לקנות את "גשרים מעל מחוז מדיסון" במבצע,

או את "מישהו לרוץ איתו" של דוד גרוסמן, עליו גם המליצו לי לא פעם ולא פעמיים,

שעלה פי שתיים בערך,

הייתי ממש קרובה לקנות את שניהם, היה לי מספיק כסף בדיוק,

אבל בסוף החלטתי שזה לא יהיה חכם,

בעיקר כשיש לי 10 ספרים חדשים (או כבר לא כל כך) מחכים לקריאה בבית,

ובגרות בספרות מוגבר בעוד פחות מחודש על יצירות שלא למדתי כלל.

קניתי את "גשרים מעל מחוז מדיסון" בגלל שזה היה במבצע

והחלטתי שאת "מישהו לרוץ איתו" אני אקנה בהמשך, מקסימום בשבוע הספר...

^_^ הפוסט בהחלט מוקדש לנסיך הקטן.

גם הוא וגם זה: