לפניכם סיכום שנתי עלוב ביותר,

זה שאני לא חוגגת ימי הולדת לא אומר שהבלוג לא צריך לחגוג, אבל בתהחשב בכך שאני גרועה בסיכומים, תתחשבו...

הפוסט הראשון שלי בבלוג זה נכתב ב2.5.2004 ב17:14

כמו שכתוב בו, החלטתי לפתוח את הבלוג כדי לארגן רגשות ומחשבות בכתב,

אחרי שלאנשים מסויימים היתה גישה לבלוג הראשון שפתחתי בישרא (שנסגר כבר ונפתח ב5.8.2003)

ולא הייתי מעוניינת בהם בתוך ראשי, קוראים את המחשבות שלי.

למען האמת, קרה כל כך הרבה במהלך השנה האחרונה...

טסטים ובסופם רשיון ואוטו שלקח לי זמן להתרגל אליו (אל הרשיון לא האוטו כפערות עליו) אבל זה קרה בסופו של דבר,

דוד שלי נפטר לאחר שבועיים של שכיבה מחוסר הכרה בבית חולים,

פרח שנקטף משכבתי אחרי תאונת דרכים נוראית,

דאגות בקשר לקשרי חברות וידידות שיש לי ביניי ובין חברות וידידים,

הקשר שלי ושל שלומי, מה שאני מרגישה או לא, וכמו תמיד, חזרה להתחלה,

מבחנים, מגנים, בגרויות, דאגות,

יצירות חדשות, פגישות מרגשות וכאלו אפילו יותר,

מיונים צבאיים ואפילו הדלקות קלה על מילואימניק חביב,

יום ראשון לשנת הלימודים האחרונה, טיול משפחתי, טיול שנתי,

הרבה פוסטי התלוננות ודכאון (כי בזה אני הכי טובה), אבל גם כמה אופטימיים,

המון מחשבות, דמעות, כאב אבל עם זאת גם שמחה.

וקשה להאמין שכל כך הרבה עבר... ללא השעון ההוא בחיים לא הייתי מאמינה שעברה שנה.

ועכשיו אני ילדה, or may I say, בחורה (שונאת את המילה הזאת אבל... oh well)

בשנה האחרונה ללימודיה, צמחונית על B12,

שעומדת לפני גיוסה לצה"ל ולפני עוד ים של מגנים ובגרויות שלא נראים זוהרים במיוחד, אפילו לא מעט,

וזהו...

מספר הפוסטים (כולל הנתון) : 280

מספר כניסות : 4261

סיכום מספק? נראה לי שכן... שעמום נעים ולילה טוב *די*

(הממ... אתם יודעים שאתם לא באמת צריכים לקרוא את כל הלינקים שלמעלה... נכון?)