אין לי כח לפוסט ארוך ומפורט על כל החג, לא שיש יותר מדיי מה לכתוב או שעשיתי יותר מדיי...

בעקרון עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות ודאגתי שכולם יהיו בסדר ויצאו למרות שהיו סיבוכים בהתחלה,

החלטתי שאם אני לא אהיה במחוז נפשי (רוק עצמאות) לפחות האחרים כן...

לפני היציאה שמעתי מוזיקה ששיפרה את מצב הרוח שלי והרגשתי את האנרגיות משלטות על גופי, יצאנו לחגיגות העיר, החלטתי להיות כמה שיותר מאושרת אפילו גרמתי לאנשים לשאול אותי אם לקחתי משהו לפני שהגעתי... ^_^"

למזלי היה לי את בולי, כפרעליו! אוהבת אותך נורא נורא!!!

הרצתי אותו מצד לצד ללא הרף... קיפצצתי לצלילי הזמר שהופיע בבמה הראשית ולמראה הזיקוקים,

רצתי בחיפושים אחר זרחנים ונצנצים שונים, ואפילו שלא ממש היה ספריי שלג (לא הסכימו להכניס או למכור), היה נחמד.

כמובן שהיה עניין שהרס, כמו שתמיד יש, אבל אני במטרה לנסות להתעלם כרגע, זה לא ממש עובד אבל המטרה ניצבת במקומה, אני פשוט צריכה לקלוע.

יש מן הרגשה כזאת של "החג האחרון" כי באמת, עצמאות זה אחד ה-חגים, ומי יודע איפה כולנו נהיה בעוד שנה?

אבל אפשר להגיד את זה כל שנה, אני מניחה...

חג שמח יקיריי! *די*