אני תשושה. וזה אפילו לא אחת בלילה... לא יודעת, כניראה שהדמעות עייפו אותי, למרות שאני כבר לא בוכה מהצהריים... וגם אז זה לא היה ממש... רק בבוקר, כשדיברתי עם אמא... \:

מחר אני צריכה להתעורר מוקדם. אני אנקה ואמא תבשל כי עד עכשיו לא הספקנו כלום...

דיברתי עם מקס לא מעט היום... מוזר לי.

מבחינה אחת הוא ממשיך עם הקטע של הסגידה לי ולכל נשות העולם (חוצ'מפקצות) וזה מעצבן, הוא לא מקשיב לי וטוען שהדבר הרע היחיד בי שאני לא מודעת לזה שאני מושלמת, שזה גורם לי לרצות להקיא, וגורם לו להיות מאוד מאוד לא אמין מבחינתי.

ואפשר לקלוט המון דברים בשיחות שאני לא מאמינה להם, אבל בתכלס הוא חמוד, בצורה מוזרה ומעוותת,

והוא כן יודע מה להגיד לרוב וככה לחפות על כל הבולשיט.

אבל הוא היחיד שאיכשהו גורם לי להאמין שאכפת לו אפילו קצת... (היחידי מבחינת בן ולא בת.)

וזה מוזר. מאוד.

זה מזכיר לי את נתי... ואת דודי...

(שני אנשים שהיו יחידים במינם ונפלו עלי משומקום בזמנים שהכי הייתי צריכה מישו לדבר איתו - דודי ניתק קשר ונתי... נתי עם נטלי... אבל שניהם היו שם מתי שהייתי צריכה אותם. ויכולתי לספר להם מה עובר עלי).

 זה יכול גם להזכיר לי את שלומי, אבל מלאך יש רק אחד ^_^.

זה פשוט נראה לי מוזר שמצאתי מישהו שיכול לגרום לי להרגיש ככה בתקופה הזאת... במיוחד בתקופה הזאת. שאני הרבה יותר אדישה ואטומה מתמיד, שכמעט התרחקתי משלומי אפילו.

oh well

ולפני שאני אתמוטט מול המקלדת...

לילה טוב!

*די*