אתמול לא עשיתי יותר מדיי... רבתי עם אמא בבוקר, אחר כך רוב הבוקר בכיתי, ניסיתי לישון ללא הצלחה ובכיתי. כשהלכתי לקניות ולקחת את דנה מהגן העיניים שלי היו אדומות ונפוחות... \: אבל אף אחד לא הגיב אז זה עוד בסדר...

סיימתי את פרק 8 בסיניסטר והיום את פרק 9 ^_^

דנה חולה \: יש לה חום והיא הקיאה כמה פעמים (על הכרית+שמיכה שלי... ושלה)

היום... נסעתי לדודה שלי... פעם ראשונה שאני רואה אותה במשך רבה מאוד זמן.

כשיצאתי מהבית הסתכלתי על עצמי ועל דנה במראה, בחנתי את הדמויות... היא, ורודה מכף רגל ועד ראש, כולל הגומיה שאספה את שיערה בקודקוד הראש ועד לסנדלים שטולי ואבא הלכו לקנות לה לפני כמה חודשים שנראים כמו שנים... ואני, אני ההפך. שחורה מכף רגל עד ראש, כולל הלקה בציפורניים והצמידים על הידיים. הדבר הורוד היחיד שנשאר היה הצמיד הבודד שעוז הביא לי (:

בנסיעה דנה הקיאה \: כמובן שהייתי צריכה לשמור על נקיון הרכב והבגדים שלה כך שידיי סבלו את רוב האוכל אבל זאת לא הפעם הראשונה ואני מניחה שגם לא האחרונה... ובשבילה, עד השמיים ובחזרה.

נסענו לשם... דבר ראשון שעשיתי כשנכנסתי היה ללכת להגיד לדודה שלי שלום... היא כמובן בכתה.. אמרה שדוד שלי לא "יציק לי יותר (הצקות של דוד לאחיינית...) אמרתי לה שהוא אפעם לא הציק, כמובן שבדרך חזרה באה התשובה הנכונה יותר, "הייתי עושה הכל כדי שהוא יציק לי מבוקר עד ערב", אבל זה בטח היה עצוב יותר...

הלכתי לחדר, עם דנה ומני... ישבנו עם טולי וטולי לא הפסיקה לנשק ולחבק אותם... בכתה קצת...

הם במצב טוב משחשבתי (בלי עין הרע - טפו טפו טפו) הן בכו... לא ציפיתי לפחות, אבל אפילו הקטנה לא בכתה הפעם, ודודה שלי בכתה רק כשהיא דיברה אליי (אולי גם אח"כ כשהייתי בחדר אבל אני לא חושבת), טולי בכתה קצת כשהיא דיברה עם מני ודנה, והאחות האמצעית, כשחברות שלה באו...

טולי צחיקה אותי, והפתיעה אותי בגלל זה, היא ירדה על דודה שלה כל הזמן. לא חשבתי שהיא תהיה ככה.

כשהלכתי היא שאלה אם אני אבוא מחר (: אני לא יכולה ):. אמא צריכה ללכת לרופא ואני צריכה לקחת את דנה לרופא. אמרתי לה אח"כ שאני אשתדל להגיע השבוע והיא אמרה שאני אשאר לשמור על הילדים. לא רוצה. אני רוצה ללכת, אני צריכה ללכת. יכול להיות שאני אתחיל ללכת בבקרים... כשדנה ומני בכל אופן בגן ואבא ואחי נוסעים לשם לתפילת בוקר (שחרית), אבל בשביל זה צריך לקום ב5 ומשהו בבוקר... \: חוצ'מזה אני לא יודעת אם הן ערות בשעות כאלו, אני יודעת שהבננות ישנות אבל טולי ודודה... לא חושבת...

החבר של טולי חמוד. מאוד ^_^. רוב הערב הוא היה עם הילדים, התלהב כשדנה הביאה לו נשיקה וחיבוק ולא רצתה לחזור להיות בחיק טולי אלא להשאר בחיקו. (: בדיוק הבחור לטולי. מקווה שהם ימשיכו להסתדר.

שמעתי את אמא אומרת לאמא שדודה שלי אמרה שדודי ז"ל לא אהב אותו, ממש לא אהב אותו, אבל הוא לא ידע שהוא מציל את הבת שלו... אמא אומרת שטולי לא היתה שורדת את השבועיים האלו בלעדי החבר שלה. אני נוטה להסכים איתה.

כשהלכנו הבאתי לקטנה חיבוק ואמרתי לה שכל דבר שהיא צריכה שתבקש... היא הנהנה... \: מקווה שזה ישנה במשהו... יעזור איכשהו. אני רוצה לקנות לה ארגונית ומדבקות לתחילת שנת הלימודים החדשה. כשאני אסע לקניון עם תמי אני אקנה לה ואולי  גם לי.

עכשיו אמאבא בדעה שלי בקשר לרבנים. שתפילה של אשה לרפואת בעלה שווה פי אלפים על תפילה של רב למישהו שהוא לא מכיר ולא שמע עליו בחיים. מהבוקר אני שומעת את אמא מקללת את כולם... לא יודעת אם לשמוח או להתעצבן. אני לא אוהבת שהיא מקללת כל כך הרבה אבל אני מסכימה לגמרי עם מה שהיא אומרת, אני לא אצטער אם הרבנים האלו באמת יחנקו מהכסף שהם לוקחים מאנשים חסרי ייצוב כלכלי, אני לא אצטער אם הם יחנקו מהבשר שהם קיבלו לישיבות. תרומות עלק.

הסתכלתי קודם בבלוג שלי וראיתי שנשארו יומיים עד ששלומי חוזר ^_^ אני מאושרת... יומיים זה ממש לא הרבה. עכשיו רק צריך לארגן לראות אותו והכל יהיה טוב.

דחיתי את הצו שלי ליום חמישי... כמעט רבתי עם אבא בבוקר כי הוא לא הבין למה אני רוצה ללכת מוקדם. אני אשאל את שלומי מתי הוא הלך ואחליט לפי זה... בכל אופן, אני מקווה שאני לא אסתבך בלשכה ושילך לי בסדר. אין לי כח לכל זה אבל אין לי הרבה ברירות.

         לילה טוב!

-עכשיו גם סקאי נטשה-

          *די*