אתמול היה יום נחמד למדיי... מסיבה לא ברורה היה לי מצברוח ממש טוב.

ישבתי ליד שלומי באנגלית וסבלתי אותו אפילו שהיה לו מצברוח מציקני ביותר (הוא גם הודיע בתחילת השעור),

אחרי כן גיליתי שיואב עשה משהו שאני מחכה שהוא יעשה כבר הרבה הרבה זמן אז יואבי...

אני אוהבת אותך, וגאה בך הכי בעולם!

אחרי כן דיברתי עם מג'יק, מירי, שי, תמי וגם קצת עם נמרוד. ועדיין היה לי מצברוח טוב למדיי... הייתי עייפה, אבל עייפה עם מצב רוח טוב למדיי.

חלמתי חלום דיי מוזר... שאני נפגשת עם מישהי שאני מדברת איתה ברשת וששתינו רוצות ללכת להפגש עם עוד כמה אבל אין לנו איך אז אני הולכת ונוהגת ברכב המשפחתי... (בלי רשיון או ביטוח) ואני גם מצליחה לנהוג דיי טוב... אפילו עשיתי חניה ברוורס... 

התעוררתי לצלצול הפלפון, המורה נהיגה אמר לי מתי הוא יאסוף אותי. לא הצלחתי לישון אז הייתי קצת על המחשב, התעצבנתי על אבא כי הוא נותן לי לעשות עבודות באנגלית ומצפה שאני אצליח בהן. אבל לא נורא.

אחר כך לקחתי מאבא כסף כדי להביא למורה נהיגה והלכתי לשעור... השעור עצמו היה בסדר... מקומות שאני מכירה, דברים שאני יודעת לעשות והמון המון לחץ...

הגענו לרישוי והיינו צריכים לחכות שם רבע שעה. סיוט. הילד שהיה איתי היה אמור להתחיל... הוא היה בלחץ אטומי... כל שניה סידר את המראות, אמר לי לחגור חגורה, בדק שחגרתי, חשב איך הוא מתחיל, ממשיך וכ'ו, הסתכל לכל הכיוונים כדי לקלוט אם הבוחן בא ומיהו ואני חשבתי שאני בלחץ... ככה זה היה בערך רבע שעה... ואז הבוחן בא. היה שיא הנחמד... אמר בבקשה וכל זה...

עבר הזמן והתחלפנו. נכשלתי. זה דיי ברור למרות שאין תשובות, אני לא רואה סיבה שלא.

אם זה היה שעור זה היה סביר אבל הוא דפק ברקס, נגע בהגה יותר מדיי פעמים וכיביתי את הרכב ככה שזה דיי סגור. ואני אפילו לא הגבתי בהסטריה יותר מדיי... מוזר... התגובה היחידה שלי היתה שכשסיימתי רעדתי קצת (גם את זה הבנתי רק אחרי שיצאתי מהרכב) אבל באמת... הבוחן היה ממש ממש נחמד שזה מה שהכי חשוב לי כי אינלי יותר מדיי טראומות בקשר לטסט הבא. הוא קרא לי בשם חיבה, ואמר לא נורא וזה... אפילו ניסה להשחיל בדיחה בהתחלה וטען ש15 שנים כעובד מדינה מבטלים לגמרי את חוש ההומור שלך...

התלמיד שהיה איתי נראה לי עבר. היו לו כמה פאשלות אבל לא משהו רציני...

ואני חיה... ^_^ ונושמת. ואפילו דיי בסדר עם זה.

רק אבא יודע בנתיים... לאמא אני אגיד אחרי שאני אקבל את הטלפון מהמורה שיאשר בבטחון שנכשלתי ואני אתקשר עכשיו לשלומי, מריה ותמי כדי להגיד להם שאני חייה...

עניינים טובים מהיום : למרות השנאה העזה שלי לשם שלי נראה שהוא דיי שימושי לפעמים.. גם לבוחן הפנימי וגם לבוחן הזה יש בת שקרואות בשמי. נחמד. ואגב... שניהם קראו לי בשמות חיבה מתוך ההרגל.

ו.... חופש!!! ^_^

*די*

אה ו... שנה טובה לכל כותבי ישרא ולקוראים (שאין) פה! המון המון הצלחה בשנה החדשה!