אין לי יותר מדיי כח לכתוב, גם לא חשק, רק הרגשה כזו שצריך... וזה כל כך לא אני כבר "לכתוב כי צריך".

מטרת-על חדשה נפלה בחייקי, עם שבועיים זמן לחשוב על אם זהו רצוני

ובנתיים כל מה שאני עושה זה להתחמק. מהכל, מכולם, מעצמי בעיקר.

בחו"ל יהיה כל כך הרבה יותר קל להתחמק מהכל וזו הנחמה שלי בשעות השקטות של הלילה.

-

חזרתי לחיות על מוזיקה, זה מרגיע... עושה לי טוב וגורם לי לעבוד במרץ ויותר התלהבות. אני אוהבת את זה.

בכלל שיפרתי את איכות החיים שלי; אני מתעמלת, אוכלת בריא יותר, עובדת ומשתדלת ללמוד...

עכשיו רק צריך לדאוג לבפנים-בפנים. וגם מזה אני מתחמקת.

(אבל יהיה בסדר. אפילו ככה, זה בסדר)

-

יערך מתישהו, בתקווה.