אוקיי אז... עברתי!! (= <טסט לכל העילגים בינכם>

לא הייתי בטוחה בזה עד היום בצהריים אבל המורה התקשר ואישר (היו לו הערות והדקות האחרונות היו נוראיות אבל הטסטר, מסתבר, היה אנושי... ^_^' )

ואני יוצאת מחר בבוקר לטיול שנתי ככה שיהיה לכם שקט ממני לשלושה-ארבעה ימים,

אלא אם כן אלו מכם שיכולים יחליטו להתקשר ^_~

היה לי היום יום מטורף והוא ממשיך להיות כזה כי עדיין לא הכנתי כלום לטיול ואני יוצאת מחר בשש בבוקר... אני רק מקווה שאני אצליח להשיג מצלמה (היו לי 2, אחת הרסתי והשניה... אהה... לא מוצאים את עקבותיה) אני מאוד מקווה שאני אמצע פתרון לעניין.

ועוד חדשות טובות, הצלחתי להעלות עוד כמה אייקונים לתיקייה (= תהנו!

*די*

נפל עליי מצברוח מלנכולי oO לא ידוע למה...

חושבת על הטיול השנתי ועל הטסט המתקרבים, ומחכה... מקווה שיהיה טוב, בשניהם.

שוב רבתי עם אמא -_- נמאס לי. אבל ממש נמאס לי. כמעט ולא הצלחתי להפסיק לבכות. מעצבן.

היום היה סתם... בבוקר נרטבתי כולי בדרך לביצפר וככה נשארתי (לא הצלחתי להפשיר) עד אחרי השעור נהיגה כששחזרתי הביתה להחליף בגדים. השעור היה סביר... הצלחתי להתעודד בעניין (אני לא מרשה למורה שלי לפרגן על דברים כי מרפי אוהב לבקר בשעורי נהיגה - וזה בדוק ומוכח ולכן הוא באמת הפסיק פחות או יותר).

זהו... כאב ראש ופחד מהתקררות אבל נקווה שיהיה טוב (אני אחרוש תה בסופשבוע כדי לא להיות חולה)

שבת שלום! *די*

פלוגת הצער היום בלילה
ניצחה את פלוגת השמחה
חיילי הדמעות ירו צרור
של בדידות על תותחי האהבה
חיילי החיוך ירו חץ של אושר
פלוגת הצער לא נפגעה
חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה
פלוגת הצער היום ניצחה
ומאז כל ערב הם פותחים שולחן
בחדר ליבי הקטן
לפעמים השמחה שולחת מרגלים
אך לרוב מגלים את כולם
הצער עושה אימונים בין רכסי הייאוש
שנמצאים ליד הר השתיקה הגדול
הם שטים על ספינה עשוייה מחשיש
הם שטים על הים שעשוי אלכוהול
אז אם פתאום אתה שומע בלילה
תהלוכת צער ליד חלונך
אז כנראה שפלוגת הצער
הלילה ניצחה גם אותך

אוקיי... לנשום...

דיונה!! בטיול השנתי תהיה דיונה!! \: אני לא אוהבת חול. ממש ממש לא, מאוד מאוד לא.

ודיונה זה הרבה הרבה הרבה חול שצריך לטפס עליו ואחר כך לרדת -.- וכבר קיבלתי הבטחות מאנשים שידאגו לכך שאם זה לא יקרה מעצמו הם יטרחו להפיל אותי שם, כדי שאני אוכל להרגיש את החול טוב טוב.

-_- אני לא אוהבת חול. ישלי סלידה עמוקה מהעניין הזה וגם מאז הטיול של שנה שעברה גם פחד גדול מירידות ארוכות וישרות )= פויה. לכל מי שיש עצות איך להמנע מלפול על הדיונה הוא מוזמן לעזור (אני אביא לך קרמבו! מסטיק! סוכריה! בירה! מכונית! מה שתרצה רק... עזרה!!)

עכשיו אחרי שהוצאתי את זה... טיול שנתי באופק, לפניו טסט... נחמד העניין -.- נסתדר.

היום נסעתי למוזיאון (= "במקרה" נתקלתי באזור הרנסאנס שעשה לי את היום ^_^ אווו אני כל כך חוזרת לשם. התערוכה הראשונה בה היינו היתה נחמדה אבל לא הלהיבה אותי יותר מדי, השניה לעומת זאת נתנה לי אמונה עזה באמנות העכשווית. אני לא זוכרת את שם האמן אבל הוא מלונדון ואמו יהודיה (כלומר הוא יהודי) ואזכורים ליהודות היו, אבל מה שהלהיב אותי זה שהוא צייר בצורה אקדמאית לחלוטין, התחשבות בפרספקטיבה, אור וצל והכל, לא ממש האמנתי שיש אמנים כאלו כיום, מסתבר שכן (= בהצלחה רבה (הבנות במגמה היו בשוק של "זה לא צילום?" "איך את יודעת שזה לא צילום" "וואי זה כל כך אמיתי!" "איך הוא עשה את זה??"

ואפילו יש שם תערוכה עם ציורים של אליס (אליס וארץ הפלאות) והארנב החמיוד (אני צריכה לקרוא ת'ספר) ~פטל, זה היה בשבילך ^_^ ישר נזכרתי בך שם(=~

רוב הזמן במוזיאון הייתי לבד כי ג'ג'ה ונטלי היו יחד ואני לא הולכת להכנס ביניהן אבל התכוננתי מראש והיתה לי מוזיקה וספר ככה שדיי הסתדרתי.

מחר שעור נהיגה -_- אני מקווה שיהיה יותר טוב מהאחרון שהיה, לא, טיפשה! אני יודעת שיהיה יותר טוב!!!

אתמול לא דיברתי עם שלומי כמעט, הוא היה רק שעה בערך בבית ספר, בצהריים תמי באה אליי, חרשנו בנות גילמור (6 פרקים ברצף) ואחר כך גרמתי לה לכאב ראש כי הכרחתי אותה לבוא איתי לקנות כמה חולצות לטיול (היה נורא אבל מצאתי 2 חולצות לטיול ועוד אחת שרציתי, לא בטוח לטיול, אני צריכה חזייה ורודה זוהרת!!! ^_^) ניסיתי לכפר על זה כשקניתי לה גלידה (נכון שזה מכפר??).

בערב נתקפתי נוסטלגיה אז קראתי 2 סיפורים ישנים (הטובים ביותר לדעתי) של נטלי, השפיע קצת וגרם לי לשלוח לשלומי "תודה" בSMS, זה היה ככה:

"תודה"

-"מה?? את בטוחה ששלחת לאדם הנכון?"

-"בטוחה"

-"אז על מה?"

-"צריך סיבה?"

הוא לא ענה... היום אני לא אדבר איתו אבל מחר קרוב לוודאי שכן, בבית ספר... (רציתי לראות אם אני מסוגלת לא לדבר איתו יום שלם, אחרי שהייתי מתקשרת אליו יום יום)

יומטוב! *די*