כל כך הרבה פעמים מתחילת השבוע רציתי לכתוב כאן אבל אף פעם לא מצאתי את הזמן...
פוסט מסכם של השבוע האחרון (פרט ליום ראשון כי כבר כתבתי ויום שישי כי הוא עדיין לא הגיע)
יום שני:
בוקר, השעון לא צילצל, אמא העירה אותי בשמונה וחצי, רבע לתשע אני כבר בבית ספר, כשלא סיימתי ללמוד הכל.
הבגרות עברה, זה מה שחשוב.
במיוחד כי אני לא בטוחה שעברתי אותה או נכשלתי בה, זה כבר לא ממש משנה, אין לי מה לעשות כדי לשנות את זה בין כה וכה.
בערב נסעתי עם בולי לסנטר סננטרררררר at last...
כשחיכיתי בתחנת אוטובוס ראיתי אישה אחת צועקת ומקללת מישהי אחרת, השניה לא הנידה עפעף...
התעלמתי ונעמדתי ליד התחנה (נשענתי על השלט של הפרסומת מבפנים).
אחרי כמה דקות, אותה אישה שקיללה את ההיא פנתה אליי מאחורי גבי...
לא שמעתי מה היא אמרה אז הגבתי ב"אה?" והיא אמרה "נסיעה ב5.20?"
לקחו לי כמה שניות בהן מילמלתי תשובה לא מובנת כדי להבין שהיא רוצה שאני אתן לה כסף לנסיעה
ולפני שהספקתי אפילו לחשוב כן-לא-ישלי-מספיק-כסף? היא סיננה "שאלוהים יקח אותך הלוואי" והכניסה אותי לשוק טוטלי.
במשך כל החצי שעה (!) שחיכיתי בתחנה לבולי שאיחר כהרגלו היא הסתובבה שם מקללת וצורחת על אנשים
"מה אתם מסתכלים?" או "מה אתם רוצים מהנעליים שלי?",
בשלב כלשהו אחרי שבדקתי בארנק כבר וראיתי שיש לי מספיק כסף להביא לה הסתובבתי וראיתי שהיא עומדת,
מחכה לאוטובוס, בשקט. שניה אחרי כן בולי התקשר ושאל איפה אני...
בסנטר היה נחמד למדיי.
למרות שלא מצאתי את המתנה שרציתי לקנות לשלומי
ולמרות שבולי היה ממש ממש עייף (מה שגרם לי להרגיש רע על שאני סוחבת אותו בסיבובים בסנטר כדי למצוא מתנה ראויה)
אבל היה לי סנטר, בהיתי קצת באנשים רצים בחדר כושר, היו לי 2 גרביים שוות ועדשות חדשות והייתי עם בולי (:
איך אפשר לא להנות?
גם דיברתי קצת עם שלומי
(בכיתי לו על שנהרס לי הרעיון ואין לי מתנה להביא לו והוא שמח ~הוא לא רוצה מתנה~ אז קיבלתי מוטיבציה P: )
ביום שלישי היה לי מגן בעל פה באנגלית, קיבלתי ציון סביר למדיי אבל אני אנסה שוב בשבוע הבא.
כמעט ועשיתי מבחן בהסטוריה מבלי ללמוד אבל בסוף החלטתי לא לעשות,
מה שאומר שאני אצטרך לעשות אותו באותו יום עם מבחן במתמטיקה \: מציק אבל לונורא,
קרוב לוודאי שיש לי את השאלות למבחן בהסטוריה ככה שזה לא צריך להיות מסובך מדיי,
וחוצ'מזה מאז שאני ותמי הסתבכנו עם המורה אני נוטה להקשיב יותר בשעורים ככה שיש לי מושג על מה מדובר,
שלא כמו בפעם שעברה.
אחרי הלימודים הלכתי לקנות דברים למשלוח מנות ומתנות לשלומי,
קניתי לו בוקסר פרה P: ועוד כמה דברים, כולל השוקולד האהוב עליו.
במהלך ההסתובבויות שלי בחנויות התקשרה אליי המורה הפרטית (התקשרתי אליה כדי לקבוע עוד שעור כי גיליתי שהמבחן קרוב מדיי ואני לא ממש יודעת משהו ~מתמטיקה) ומהצבא, טרחו להודיע לי שביום חמישי בשמונה בבוקר אני צריכה להתייצב איפשהו בתל אביב,
עם שאלון של 70 עמודים עליו אני צריכה לעשות עד אז. מעצבן.
בלילה ישבתי להכין לשלומי ברכה, יצאה גרועה לחלוטין אבל טרחתי להזכיר בה שהעיקר הכוונה... \:
ביום רביעי בבוקר מריה באה אליי התכוננו, התחפשנו ויצאנו לנו לדרך...
היה דיי עלוב בבית ספר,
לא היו תחפושות מיוחדות כל כך ויותר מדיי אנשים אמרו לי שורוד פוקסיה זה ה-צבע בשבילי -__- מה שעצוב הוא שהם אמרו את זה ברצינות גמורה.
אחרי כמה שעות נמאס לנו אז החלטנו ללכת (לא לפני שהצטלמנו, כולל סחיבת בולי לתמונה איתי -__- אתה לא אוהב אותי.)
קבענו לצאת לאנשהו בערב (אני, ותמי),
בבית נרדמתי ובגלל זה ובגלל משהו שביקשו בצבא לצלם עותקים נוספים גרמתי לאמא של תמי ולתמי להתעצבן ולחכות לי הרבה יותר מדיי זמן (והפלפון שלי נהרס ככה שלא היתה דרך להתקשר אליי). תמי כעסה אבל זה עבר לה ברכב,
או שכשאיחרנו לסרט בגלל חפץ חשוד שהיה בדרך וכל הכעס עבר לתנועה,
ואחרי כן הפך לצחוק בגלל שהיינו צריכות לרוץ (על עקבים!) בכל הקניון כדי לאחר רק לפרסומות.
בסוף הגענו ואפילו הספקתי ללכת לקנות שתיה ופופקורן. הסרט היה נחמד, מוזר קצת אבל הסוף היה שווה.
אחרי הסרט הסתובבנו לנו קצת בחנויות (ספרים ודיסקים, כמו תמיד) וטיילנו בטיילת ^_^ ייייםםםםם
אבל תמי היתה בדרך להפוך לקרטיב מרוב הקור אז לא נשארנו הרבה וחזרנו הביתה...
כשטיילנו היה קטע מוזר שתמי ביקשה שאם היא מעליבה אותי איכשהו מתישהו, שאני אגיד לה כדי שהיא לא תעשה את זה שוב... אמרתי לה שהיא מעליבה (כי היא לא), היא רק כועסת הרבה ואז אני כוןעסת על זה שהיא כועסת ואנחנו לא מדברות יומיים...
ככה זה איתנו...
בלילה ראיתי שמיקי התקשר אז התקשרתי אליו ודיברנו קצת... אולי אני אראה אותו בהמשך החופש...
היום התעוררתי בשש בגלל הזימון, הצלחתי להסתדר עם האוטובוסים וההגעה לבסיס, תחקיר בטחוני של שעתיים,
עיצבנו אותי כי רצו פרטים על משהו שאין לי (אין לי כח להסביר), 200 חתימות על מלא אישור וכאלה וזהו...
אני מקוה >_< אני לא כל כך בטוחה שהייתי יכולה ללכת אבל לא נורא. גם ככה אין לי כח אליהם.
בדרך חזרה אמא עיצבנה אותי נורא,
העצבנות לא עברה גם אחרי הנסיעה באוטובוס אז החלטתי ללכת הביתה ברגל במקום לעלות על עוד אוטובוס
(זה לא כל כך רחוק ואני אוהבת ללכת כדי להרגע), גם אחרי זה לא נרגעתי אז החלטתי לנהוג :O >_<"
הלכתי לחניה, נכנסתי לרכב, התנעתי ונהגתי !! :o
עשיתי סיבוב קצר וחזרתי... כשנכנסתי לחניה אמא התקשרה... לא עניתי <אני נוהגת אי אפשר P: > חניתי ועליתי הביתה.
לפני שעה בערך שלומי התקשר... סתם שיחה... הוא אמר תודה על המתנות, דיברנו קצר או הרבה וזהו (לא סיפרתי שנהגתי)
ועכשיו ישלי ציפורניים מזעזעות בצבע ורוד זוהר, בלי סיבה, והרבה יותר מדיי לימודים.
אז... חג שמח יקיריי וצום קל <לכל אלו שלא מטומטמים ששכחו את הצום, כמוני>
*די*
Butterflys / Michael Jackson
All you gotta do is just walk away and pass me by
Don't acknowledge my smile when I try to say hello to you, yeah
And all you gotta do is not answer my calls when
I'm trying to get through
To keep me wondering why, when all I can do is sigh
I just wanna touch you
I just wanna touch and kiss
And I wish that I could be with you tonight
'cause You give me butterflies inside, inside and I
All I gotta say is that I must be dreaming, can't be real
You're not here with me, still I can feel you near me
I caress you, let you taste us, just so blissful listen
I would give you anything baby, just make my dreams come true
Oh baby you give me butterflies
I just wanna touch and kiss
And I wish that I could be with you tonight
'cause You give me butterflies inside, inside and I x 2
If you would take my hand, baby I would show you
Guide you to the light babe
If you would be my love, baby I will love you, love you
'Til the end of time
I just wanna touch and kiss
And I wish that I could be with you tonight
'cause You give me butterflies inside, inside and I x 3
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
