אוח, המצב רוח שלי שואף ל - ס.
אני מרגישה מודחקת, מוזנחת, לא חשובה...
זה נראה כאילו וכמעט לאף אחד לא אכפת ממני, אף אחד לא מתעניין בי.
אולי אני זאת שלא מעניינת? אולי אני שתקנית מידי, תמימה, צבועה...?
מאיפה לי לדעת?! אחרי הכל זה בראש שלכם...
אולי קצת קשה לי להפתח באנשים, זה באופי שלי, אני צריכה זמן ועליכם לקבל את זה!
ובמקום להיות יותר עדינים איתי, קשובים יותר ומבינים - אתם בוחרים להתעלם ולזנוח... שלא נדבר על לנצל =\
איפה אפשר למצוא אנשים שיהיה להם אכפת?? שילמדו להכיר אותי צעד אחר צעד ולא ירוצו לשום מקום... הרי, חברויות כאלה מתות מהר.
חברה טובה שלי אמרה לי שאם אני אמשיך להיות סגורה כ"כ ואמעיט בדיבור כשאני נמצאת בחברה, אולי ככה בחיים לא יהיה לי חבר (עובדה שעד עכשיו לא היה לי אף פעם) - בזמן האחרון התחלתי לתהות אם בכלל אי פעם יהיה לי =\\
אני מנסה לדבר, באמת, מנסה להשתתף, לשתף, אך זה לא כ"כ הולך לי...=\
חשבתי אפילו על ללכת לפסיכולוג, מה אתם אומרים, כדאי?
שיהיה לכם יום טוב 3>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אנהD=