שיר, תמונה ואוראלי.
|
| 8/2007
סיפור של לילה
אני כבר לא יודע אם אני רוצה לכתוב סיפורים,
או אם אני רוצה לחוות אותם.
אני לא בטוח האם אני הסופר,
או הדמות הראשית.
אני לא בטוח האם אני רוצה לחיות את מה שאני כותב,
או לכתוב את מה שאני חי.
אך דבר אחד בטוח,
אני אעשה הכל למען סיפור טוב - כאותיות על הדף, או כשריטות על הזרוע.
ואני מבין את זה בלילות,
כי מי, אמרו לי, נהיה חייל בשביל סיפור טוב?
והנה אני מוצא את עצמי עם ווסט וקסדה על ראשי, ונשק בידי, בבסיס צבאי באמצע המדבר.
מלבד כמה רחשים מוכרים של לילה, שלמעשה אף פעם לא טרחתי להבין מה יוצר אותם, השקט כמעט מוחלט. שם אני מבין, שעם מספיק שקט, באמת אפשר לשמוע את המחשבות של עצמך. העיניים כבדות, החשיכה לא מתירה לי לראות על מה אני שומר, ואין שם איש מלבדי לראות את הסיטואציה בה אני נמצא. את הסיפור שנוצר במוחי.
כאשר השאלות מתחילות לעלות, אני מבין שאיבדתי באופן מוחלט את הקו המפריד בין סיפור למציאות, בין רגשות על הדף לרגשות על בשר ודם.
הנה אני עומד שם בלילה לבדי, עם נשק בידי וקסדה על ראשי, מנסה לגלם את הדמות הראשית בסיפור שעוד לא נכתב,
בלי נפש חיה לספר לה אותו.
| |
|  כינוי:
מין: זכר MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
