שיר, תמונה ואוראלי.
|
| 5/2008
במבה בשקית קטנה
פגשתי אתמול באלוהים.
'עכשיו אתה מאמין?' שאל אותי עם חיוך מתוחכם, כאילו רק סיגר גדול חסר בין שפתיו.
בואו נודה באמת, לא יכולתי להשיב בשלילה על דבר כזה. בכל זאת, הנה היה שם - עומד מולי, בשר ודם, או לפחות כך בחר להציג את עצמו.
ניצלתי את ההזדמנות - שאלתי כל מה שאי פעם הוספתי לרשימת השאלות הדמיונית שהכנתי למקרה כזה, בו אפגוש את בורא עולם.
שאלתי אותו מה סוד היקום, האם ישנו גורל ומה לעזאזל אנחנו עושים פה.
תשובה אחת, שינתה את חיי.
הוא אמר לי שיש חיים אחרי המוות.
איך לעזאזל אני אמור לקבל קונספט כזה? חשבתי שאם מתים, מתים. פיניטו, סוף פסוק, שריקת סיום.
'שטויות' אמר לי בנפנוף יד מתנשא - 'המימד האנושי הינו תהליך בלבד, המוות למעשה משחרר אתכם.'
האמת, כעסתי עליו. לא שזו אשמתו, אבל לעזאזל - איך אני אמור לחיות אם אני יודע שאני לא חי עד שאני מת?
'אתה מבין מה משמעות הדבר תגיד לי?' סיננתי בכעס.
'בוודאי שאני יודע. אני הקמתי את המערכת. מדוע הדבר מכעיס אותך, לא משמח אותך להכיר בעובדה שהמוות אינו סופי?'
'בטח שלא.'
'למה?' שאל בהפתעה.
'עזוב, צריך להיות בן אדם בשביל להבין.' אמרתי לו, תשובה שהותירה אותו מעט מסוחרר.
'תבין, כל האנושות מבוססת על הרעיון של מוות.' הוספתי.
'יש לך מושג כמה סיפורים הפכת לחסרי משמעות כרגע? אין לי תשוקה לחיות תחת ידיעה שאני לא הולך למות.'
הסתובבתי לכיוון השני, מתקדם לעבר היציאה. צמוד אל הדלת, עצרתי.
'לא יצא לך לאכול פעם במבה בשקית קטנה? זה הרבה יותר טעים כשאתה יודע שזה נגמר מהר.'
| |
|  כינוי:
מין: זכר MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
