שיר, תמונה ואוראלי.
|
| 8/2008
חומות של תקווה
אני מאושר מול חומות.
זה לא שאני חרד מהתמודדות, מאמץ או דבר מה אחר.
אני מאושר עם פניי בין הסדינים.
זה לא שאני חושש מאור הבוקר, עבודה, או דבר מה אחר.
אני מאושר כאשר הדבר הכי יפה בעולם נמצא בהישג יד, בדיוק במרחק הנכון, עת האצבעות נמתחות למששו אך לעולם אינן מגיעות.
כמו ילד העומד על קצות אצבעות רגליו על מנת להציץ מבעד לחומה, אך עמוק בתוך ליבו אינו רוצה לראות מה יש מעברה השני.
אני מאושר כשהכול אפשרי, והחיים עוד לא נתחמו בין גבולות הפחדים, האמונות התפלות, והפרספקטיבה האנושית.
אני מאושר לאין שיעור כשנעצמות עיניי, עמוק בין הסדינים, והחשיכה מסתירה כל דבר שאני מעלה על דעתי. כאשר הזמן הוא הוא הוילון המסתיר את שאיפותיי הגדולים ביותר.
אני מאושר כאשר אני מדמיין,
וקצת יותר עצוב,
כשהשנים מותירות חותם על גופי,
והחומה אינה מספיק גבוהה כדי להסתיר את האמת.
לפעמים אני מרגיש תחושת חיות כ"כ גדולה שהגוף אינו מסוגל להכילה.
אירוני, לא?
זה לא שאני לא רוצה לקום,
אני פשוט מעדיף להמשיך לחלום.
| |
|  כינוי:
מין: זכר MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
