|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על העיוורון לקח לי זמן לראות את העיוורון אשר דרכו נראה לי העולם.
אנדרלמוסיה של צבעים, ריחות, וטעמים, השקר המושלם.
נטול אחיזה במציאות, כמו עין זכוכית המשקפת רק פחדים ושאר פוביות, של כוויה שעוד שורפת.
במחשבה מעט אחרת, אני אוסף של עיניים השייכות לאחרים שאומרים לאן ללכת.
כנראה אני מונע על פחד, לא על אמונה, הולך בדרך הנתחמת בין קוצים, במקום אחת של של הבנה.
לרוב רואה אני רק את מחציתה של התמונה, ומפקיד על הדימיון את המטלה להבינה.
אך הדימיון הוא סובייקטיבי כה עסוק בהגנה, מבין שאהבה פוגעת ומציג לי רק שנאה.
ראפ זה רק פואטיקה
| |
אמנזיה קטנה אם לומר את האמת, ורק את האמת, אני משקר.
די הרבה. מהפחד.
לא לאחרים, לעצמי.
ואם לומר את האמת, רק את האמת, הייתי מוכן לשכוח. אמנזיה קטנה שתחזיר לי את הלהט לחיות.
אמנזיה קטנה, שתשכיח ממני את הפחד לשחות עם כרישים, לחייך לטפשים, לאהוב אנשים, ולדעת שוב איך זה כשמרגישים.
אם עצב יוצר שירים, אולי רע הוא טוב?
| |
Swans Of Death
There is beauty to be
found in the saddest of moments. Perhaps it is the
enormity of the unknown coming into contrast with the despair of humanity. The never ending
struggle of flesh with his own fragility, trying to perfect himself to no effect,
always in threat of being ripped apart by the dullest of blades. Romanticism is nothing
more than a graceful way to accept our human weaknesses, turn our dead into
novels, our sickest urges into a on going conflict of morale decisions, yet in
the end we are no more than the wind’s submissive leafs, trying to hold on to a
greater will called god. But there is beauty in that. There is beauty to be
found in the darkest of moments, for it is there we become true humans, the
most graceful creature to suffer, the swans of death
| |
דפים:
| כינוי:
מין: זכר MSN:
|