|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
לאן ציפוריי יעופו?
הרבה זמן לא כתבתי.
בכלל, מעיק עליי לעיתים מעגל היצירה הזה שממונע ע"י רגשות של עצבות וריקנות.
אני חושש שלעולם לא אוכל להיות מלא, שכן יצר הכתיבה הפנימי דורש לב ריק, וכל שנותר זה לרוקנו כל פעם מחדש.
פעם האמנתי שזו פונקציה של נעורים.
נער כבול שפונה לכתיבה כדי לקבל משמעות.
אני כבר לא נער.
והנה, עודני ריק, מחפש משמעות, ופונה לכתיבה.
אני חושש שהכתיבה פגעה בי במובן מסוים.
כל כך הרבה דמיונות ומחשבות קיבלו תעופה והרחיקו למחוזות בלתי רגילים, רק כדי לחזור לשיממון האפור של חיי היום יום.
ברכתו וקללתו של אדם כותב היא היכולת לתסרט מציאות שונה ולחוש אותה על כל גווניה.
אדם כזה, תמיד יחיה תחת צילו המכביד של 'מה היה יכול להיות.'
החיים לעולם לא יעמדו בקנה מידה עם ציפוריי ליבי שהרחיקו לכת לממלכות לא אנושיות.
אני רוצה להאמין שכל שנותר לי זה להקביל עד כמה שניתן בין פנטזיות למציאות, ומשם לגשר על הפערים.
אך האם זה מספיק?
או שמא, אותיות שחוקות לנצח יהיו מדרגותיי לגן העדן?
תנחתו, ציפורים
| |
להתכונן לחיים
I want to capture the infinite moment of life, without a begining, without an end, but that which is - Such is my idea of a short story
ואנו עושים זאת.
יום אחר יום, אנו עושים זאת.
אני מכיר אנשים שלומדים ועובדים מחצית מחייהם, כל זאת תחת האמונה שאי שם באמצע הם יתקלו ולו לרגע בתחושת השלווה והאושר העילאית.
אמר אדם חכם כי העולם הוא במה, ואנו השחקנים, אך ההיפך הוא הנכון לטעמי.
חיינו אינם ההצגה עצמה, אלא ההכנות לקראתה. אנו בונים את התפאורה, משננים את הדיאלוג, שוכרים את השחקנים, מחפשים את האולם הנכון - וכשהכול מוכן להתחיל במופע עצמו, רבים מאיתנו מקבלים פיק ברכיים, או פשוט כה רגילים לעמוד מאחורי הקלעים ולפנטז על מחיאות הכפיים, ששם אנו מחליטים להישאר. מאחורי הוילון.
זוהי תגלית נוראית, להבין כי איני חי דבר מלבד התדמית שלי.
איני חי כעצמי, אלא את הרעיון של עצמי כפי שהייתי רוצה להיתפס.
אני מדבר שפת פילוסופים, לובש אופנת מעצבים, אוכל מאכלי שפים, מסתפר תספורות חתיכים, בוכה דמעות מופעים, וכותב מילות חכמולוגים.
המציאות היא שאיני דבר מהללו, אלא נשמה תוהה שנכנסת למשבצת הכי נסבלת לקיום השקר בכל רגע נתון.
ללכוד את אלוהים בין תוים
|
נכתב על ידי
,
9/8/2008 13:01
בקטגוריות סיפרותי, שחרור קיטור, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, סיפורת, סיפורים קצרים, כתיבה, הגיגים, אומנות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מגדל(א)ור . ב-12/8/2008 21:35
|
בתוך משחק מחשב
לאחרונה חשבתי על כך שאנו מבזבזים מחצית מהחיים שלנו כהכנה למחצית השניה.
הבעיה היא, שבמחצית השניה אנו כבר עייפים פיזית ונפשית, וכבר לא מתרגשים מדבר כמו במחצית הראשונה.
בזמן האחרון יוצא לי לחשוב רבות על חיי אדם, ושלי בפרט.
כבר הגעתי לתובנה שאנשים הם תוצר של ילדותם, והדרך לעשות שינויים מהותיים בתפיסת המציאות שלנו היא דרך תיקון ושינוי תפיסת החוויות הראשוניות שלנו.
אתם יודעים, אם יש לך פוביה בלתי מוסברת מכלבים וסביר להניח שננשכת ע"יי אחד כילד- לך תאמץ כלב.
אל תבלבלו בין מה שאני אומר לגישת ה - ' תתמודד עם פחדייך.'
זה משהו אחר, אני מדבר על שינוי מודע של תפיסתנו בכל הנוגע לדברים מסויימים שקשים לנו - חוויה מתקנת, אם תרצו.
בפוסט הקודם דיברתי על אדם שנכווה בנשמתו לאחר שצפה בכלבתו נדרסת בגיל מאוד צעיר.
שכחתי להוסיף שקרוב לעשרים שנה לאחר מכן, הוא יצא לטיול עם מישהי וכלבתה, וכמה מפתיע, היא נדרסה לשניהם מול הפרצוף. עשרים שנה לאחר שזה קרה לו בתור ילד והותיר חותם טראומתי, זה קורה לו שוב (במובן מסוים). הפעם, רץ א' אל המכונית, הרים אותה כפי שיכל, ואפשר לכלבה לצאת בריאה ושלמה לחלוטין.
אם זו לא חוויה מתקנת, אני לא יודע מה כן.
פעמים רבות אני אומר לעצמי - מה אם יכלתי לעשות פורמט למוח שלי:
להתנתק מהפחדים, המחסומים שאני מציב לעצמי, האמונות התפלות שלי, הציפיות הגשמיות שלי מעצמי, ולצאת לגמרי מהגוף שלי לכמה שניות.
אני רוצה להתבונן על חיי כמו שמתבוננים בדמות במשחק מחשב:
אוקיי, אני אדם כזה וכזה, עם הנתונים הבאים, והכישורים הבאים, בעולם כזה וחיים כאלה - מה אני יכול להפיק מכך, וכיצד אני יכול לחיות את החיים בצורה הכי יעילה?
הרבה פעמים התשובות לשאלות הללו מאוד פשוטות, אבל אנחנו מסבכים אותם ומתנהגים בצורה רחוקה מפשוטה בגלל כל מיני פחדים וחינוך שניתן לנו בילדות.
חשבו על כך, הדרך הכי פשוטה היא פשוט לצאת לרגע מתפיסת המציאות הרגילה שלנו ולומר לעצמנו - אני 'מישהו', אני חי בכדור הארץ, תחת תנאים כאלה ואחרים - מה אני רוצה לעשות עם זה? מה אני יכול להפיק מכך? מהי הכמיהה הגדולה ביותר שלי, והאם אני מממש אותה?
הרי מה הטעם לחיות על בסיס סטנדרטים שמונעים על פחדים - לעשות דברים כי צריך וכי כולם עושים אם זה לא לוקח את הרצונות האישיים שלי לשום מקום?
כמה נהדר היה להביט לרגע על עצמי כפי שמביטים בדמות במשחק מחשב. להיכנס לעולם המשחק באמונה שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, ללא פחדים וספקות - ואם יקרה משהו בדרך, לא סיפור -מתחילים את המשחק מחדש.
חשבו על האפשרויות.
זה קשה, אך זה בהחלט שווה את הניסיון
| |
דפים:
|  כינוי:
מין: זכר MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
