לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שיר, תמונה ואוראלי.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אור התוף


ועם רדת החמה, דבר לא משתנה.

 

כמו זאבים המייללים לאור ירח, אשר משתוקקים באופטימיות אינפנטילית לקריצתו המאחרת להגיע כל לילה מחדש, ממשיכים אנו לקוות לנשיקת יוצר, למתמטיקאי קיומי שילביש נוסחה על מכאובים ויצריים רגשיים.

 

 עם נימה דרמטית וכואבת אך אסתטית להחריד, כמו ריקוד בלט רוסי, רוקדים אנו לנצח כברווזונים מכוערים בסחבות ברבור.

 

ולימים, דבר לא משתנה.

 

צלילים נטווים, מאהבים שוכבים, מבנים מתרוממים, אך דבר לא משתנה.

 

קמטים חובקים פנינו, עורנו נושק לרצפה, קרובינו מפיחים נשמתם, ודבר לא משתנה.

 

ואני מסתכל מהצד, כמו זאב המיילל לאור ירח, משתוקק למענה רגשי מפיסות אדמה מרוחקות.

 

מביט לאחור, מביט לעתיד, ותוהה מה באמת חשוב.

 

האם זו אהבה, האם זו תכלית, או שמא זו הנהנתנות.

 

ובעוד השמש ממשיכה לשקוע, בפעם המי יודע כמה, שאלותיי נותרות ללא מענה, ודבר לא השתנה.

 

אפילו לא יללותיי.

 

 אפילו לא אור הירח.


 

 

הדרך היחידה להיות מאושר היא להלחים אוזניות לעור התוף

 

 

 

נכתב על ידי , 7/7/2010 12:46   בקטגוריות כתיבה, סיפורים קצרים, הגיגים, אומנות, סיפורים, סיפרותי, אינטרנט, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמנזיה קטנה


אם לומר את האמת,
ורק את האמת,
אני משקר.

די הרבה.
מהפחד.

לא לאחרים, לעצמי.

ואם לומר את האמת,
רק את האמת,
הייתי מוכן לשכוח. אמנזיה קטנה שתחזיר לי את הלהט
לחיות.

אמנזיה קטנה,
שתשכיח ממני את הפחד
לשחות עם כרישים,
לחייך לטפשים,
לאהוב אנשים,
ולדעת שוב איך זה כשמרגישים.



אם עצב יוצר שירים,
אולי רע הוא טוב?





נכתב על ידי , 20/9/2008 15:14   בקטגוריות סיפרותי, אהבה ויחסים, אינטרנט, אקטואליה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-27/9/2008 15:21
 



להתכונן לחיים




I want to capture the infinite moment of life, without a begining, without an end, but that which is - Such is my idea of a short story



ואנו עושים זאת.
יום אחר יום, אנו עושים זאת.
אני מכיר אנשים שלומדים ועובדים מחצית מחייהם, כל זאת תחת האמונה שאי שם באמצע הם יתקלו ולו לרגע בתחושת השלווה והאושר העילאית.

אמר אדם חכם כי העולם הוא במה, ואנו השחקנים, אך ההיפך הוא הנכון לטעמי.
חיינו אינם ההצגה עצמה, אלא ההכנות לקראתה. אנו בונים את התפאורה, משננים את הדיאלוג, שוכרים את השחקנים, מחפשים את האולם הנכון - וכשהכול מוכן להתחיל במופע עצמו, רבים מאיתנו מקבלים פיק ברכיים, או פשוט כה רגילים לעמוד מאחורי הקלעים ולפנטז על מחיאות הכפיים, ששם אנו מחליטים להישאר. מאחורי הוילון.

זוהי תגלית נוראית, להבין כי איני חי דבר מלבד התדמית שלי.
איני חי כעצמי, אלא את הרעיון של עצמי כפי שהייתי רוצה להיתפס.
אני מדבר שפת פילוסופים, לובש אופנת מעצבים, אוכל מאכלי שפים, מסתפר תספורות חתיכים, בוכה דמעות מופעים, וכותב מילות חכמולוגים.
המציאות היא שאיני דבר מהללו, אלא נשמה תוהה שנכנסת למשבצת הכי נסבלת לקיום השקר בכל רגע נתון.



ללכוד את אלוהים בין תוים




נכתב על ידי , 9/8/2008 13:01   בקטגוריות סיפרותי, שחרור קיטור, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, סיפורת, סיפורים קצרים, כתיבה, הגיגים, אומנות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מגדל(א)ור . ב-12/8/2008 21:35
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 




8,661
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללואיס. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לואיס. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)